שאלה
שלום בהמשך לתשובה:
בדרך אלו פעולות של גרמא, שאינן פעולות ישירות, אלא עצה (יש הבחנה האם הנותן הוא בעל מקצוע או לאו), ועל כן אין בכך בד"כ גניבה, אלא חיוב לצאת ידי שמים, מכיוון שאלו לא פעולות ישירות.
שבת שלום
יהודה הלוי עמיחי
הרב יכול להסביר לי למה זה הוגן שלא לחייב את הבנאדם אלא לצאת ידי שמים ?
גניבת דעת אומנםלא שקולה למעשים אבל זה סמנטיקה,כי אני יכול להניע אנשים לעשות טעויות ואני יחגוג על חשבונם ויצא לי הרבה הרבה יותר כסף מאשר לקחת מהארנק של הבנאדם
אז למה בסיטאוציה שבה מישהו בכוונת תחילה גרם לי הפסד מתוך ידיעה שאני סומך עליו בעיניים עצומות אני לא יכול לחייב אותו ?
למה שהדיבור נוגע לענינים של נדר שבוע נזיר יש משמעות מעשית למילים,ובמקרה של גניבת דעת לא?
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
לא כתבתי שאין אלא שבדרך כלל אין, מכיוון שמהכרותי בנושא בד"כ העצות נותנות לאדם את ההחלטה הסופית ואמנם כתבתי שיש משמעות מי נותן העצה, וכל הדברים האלו נבחנים בבית הדין. אבל כתבתי שבדרך כלל אין כאן פעולות ישירות של גניבה אלא יצירת רקע והשאלה בבית הדין היא כמה הדברים הללו הם גניבה ממשית או גרמא.
על אם ברצונך לתבוע אתה יכול לתבוע בבית דין את הכספים שלדעתך מגיעים לך. ומה שבית הדין יחליט זה מה שיהיה.
שבוע טוב
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ