שאלה
שלום לרב.
ב"ה למדתי שלוש שנים בישיבה וכעת אני חמשה חודשים בצבא אך שנה וחצי עוד לפניי.. יש חברה של אחותי שאני מכיר כבר כמה זמן שמוצאת חן בעיניי(היא לא יודעת מכך ואנחנו לא בקשר או משהו) והיא גרמה לי לחשוב על להפגש איתה..
אלא שאני חושב שאני עדיין לא מוכן לחתונה... בעיקר
כי אני בצבא. כי אינני יודע איך אפרנס אותה בעתיד ובפרט בשנים הראשונות.. וגם כי אינני בטוח שיש לי מספיק בטחון עצמי בהתנהגות ובדיבור.. ואפשר גם שישנן עוד סיבות שאני מסופק בהן אם הן בהכרח נחוצות או קיימות אצלי..
אלא שהזמן עובר וכבר יותר משנה שאני חושב עליה ועל שנצא/נפגש.. אני מנסה להתרכז בצבא ללמוד תורה בזמני החופשי.. ואני רואה שזה לא עוזר היא נמצאת חזק במחשבותיי..
ושאלתי היא האם אפשר בכל זאת להיפגש איתה אע"פ שטרם אני רואה את עצמי מוכן לחתונה..?
הסיבה לרצון שלי להיפגש היא פשוטה.. ראשית כי אדם לא רוצה להפסיד את זיווגו שמא יקדימנו אחר.. וגם כי אני לא רוצה לפגום בקשר שלי עם אשתי.. וכשיש לך משהי הרבה זמן בראש זה לא בריא.. לכן יש לי רצון להיפגש ואולי תוך כמה פגישות יתברר שזה לא זה ואז אהיה "משוחרר" ופתוח לאשה אחרת שתתאים לי כשאהיה מוכן יותר...וכן אם יתברר שישנה התאמה אולי שני הצדדים יוכלו להתגמש אחת לקראת השנייה ..
תודה רבה לרב.