מותר שתהיה לי חברה? איך בכלל מוצאים אחת?

שלום לך.

השאלה שלך בעצם מקפלת שתי שאלות בתוכן.

1. האם מותר חברה בגיל חמש עשרה?

2. איך נוצרת חברות?

מותר או אסור?

השאלה הזו היא בעצם שאלה לא פיירית.

השאלה הזו מתעלמת מהאדם עצמו, והרי כולנו שונים.

לכן, תשובה היא שזה לא מותר, אבל זה גם לא אסור

התשובה לזה תלויה בך.

זוג אמור להפרות האחד את השני, להגדיל את האנשים בתוך הזוגיות ולייצר משהו חדש.

בסופו של יום בזוגיות, - ככה קוראים למצב כשיש חברה – יש אותך, יש אותה ויש את שניכם.

שלושה מעגלים שונים.

בשביל שהמעגל 'שניכם' יהיה קיים – חובה שיהיה מעגל ברור מי זה אתה ומעגל ברור מי זו היא.

אתה בוגר, ויכול להיות שזה מתאים לך, אבל דווקא מי שמוצאת חן בעיניך, זו שאתה מחבב, היא אולי לא בנתה מעגל ברור של מיהי עדיין.

הרי זה גיל שלרוב אנחנו מגלים את עצמנו, פתאום האנשים הביישנים בשבט או בגרעין מתחילים לבצבץ, כל אחד מגלה את כישרונותיו ובהחלט ניתן לראות פער בגרותי בין הגיל שלכם אפילו לשכבה שמתחתיכם ובוודאי אלו ששנתיים מתחתכם (לפחות בזמן שלי בגיל המצוות היו כאלה שממש נהנו לשים מלח בכוס מיץ תפוזים של השני – דבר שכנראה אתה וחברים שלך לא כל כך עושים היום)

אם תסתכלו על הבגרות שלכם, יכול להיות שחלקכם בוגרים כמו הגדולים בחבריא ב' או חג"ס ויכול להיות שאתם רואים שיש פער (לא ששביעסטים או שמיניסטים הם המודל של הבגרות, זו דוגמא).

יכול להיות שאתה אומר 'נתנאל, הלכת רחוק – סך הכל אני רוצה חברה כי זה הכי מתבקש בגיל הזה. זה פתאום להיות הבחור המקובל'.

אם זה המקרה אולי זה באמת אסור כי זה לא מוסרי להשתמש ככה במישהו אחר בשביל סטטוס חברתי וזה גם לא נכון שיהיה חברות בשביל חברות ולתת לה או לך אשליה שזה יימשך לעד או שיש מחויבות, כשזה בעצם משהו שמראש יהיה בר חלוף וישאיר (כנראה) צלקות.

לסיכום: אין כאן מותר או אסור אלא מה נכון לבנין האישי שלך, שלה ומתוך זה מה יכול להביא לזוגיות שהיא אמיתית.

איך אני מוצא חברה?

אחרי כל מה שכתבתי הגעת אולי למסקנה שאתה בוגר, שאתה רוצה לבנות זוגיות שאולי באמת ממנה תבנה את ביתך ביחד עם החברה.

זה הגיוני וזה גם קורה שיש חברויות שמתחילות בגיל צעיר, לפעמים גם צעיר ממך, ומבשילות לכדי זוגיות בניית בית ומשפחה יחד.

בשביל לעשות את זה, ובכלל בזוגיות, צריך להיות אקטיביים.

אני משער שאתה לא רוצה מישהי שכל הזמן פסיבית ולא עושה כלום, כמו שאני משער שהיא לא רוצה מישהו כזה.

בשביל זה צריך לקחת צעד קדימה, צעד משחייב אותנו להיות פגיעים ולהיות וכנים לזה שיכול להיות ששמת עין על מישהי אבל היא לא מעוניינת (לא בגלל משהו אישי אלא היא עוד בונה את עצמה וכו').

אבל, אתה כותב על משהו אחר – על בושה.

בושה לפעמים מעידה על משהו שאנחנו יודעים שהוא לא בסדר. זה יכול להיות בסדר בגלל נורמה חברתית, לא בסדר בגלל שאתה יודע שזה לא טוב לך וגם לא בסדר כי זה שונה.

יש גם בושה של קבלה, אבל זה לא נראה לי המקרה פה.

מה עושי עם הבושה?

העצה הכי טובה זה לשאול את עצמך ממה אתה מתבייש ומתוך כך תוכל להתקדם.

ממש לחקור את הרגש ולהבין אותו, במקום לברוח ממנו.

יכול להיות שדרך זה תקבל הכוונה מעצמך אתה איך לגשת למישהי ויכול להיות שזה גם יכווין אותך למקום שזוגיות כרגע לא תהיה בריאה בשבילך.

יש עוד המון מה לכתוב, וברור שאין פה אפשרות לכתוב מדריך מלא ל'איך בונים זוגיות ומוצאים אהבה', אבל אולי זה באמת משהו שנכתוב כאן באתר בזמן הקרוב.

אתה מוזמן לכתוב לנו אם יש עוד שאלות ומקווים שהדברים עזרו לברר את המצב.

הרבה הצלחה,

נתנאל

(14)