האם יש הבדל ביחס למוות בין היחס של התורה לבין היחס כיום?

שלום וברכה מוריה היקרה, ותודה רבה על שאלתך המיוחדת!

שאלתך לגבי היחס בתורה למוות לעומת היחס המקובל כיום, מעוררת אותנו לסוגיה כללית יותר – מדוע התורה שבכתב לא כותבת כמעט בכלל טעמים פנימיים ורעיוניים? ניקח לדוגמא את המושג "עולם הבא". בתורה המושג "עולם הבא" לא מופיע אפילו פעם אחת, ואילו בחז"ל הוא משמש אבן בסיס כמעט בלעדי לחיי תורה ומצוות.

אכן, שאלה מיוחדת זו מבהירה ומחדדת לנו יותר את החילוק וההבדל בין תורה שבכתב לבין תורה שבעל פה. התורה שבכתב עוסקת יותר בעולם מושגים מוחשי ומעשי, קיום המצוות ואופן עשייתם בצורה כללית, ובשכר ועונש. ואילו התורה שבעל פה במשנה, גמרא, מדרש ושאר דברי חז"ל, עוסקת בפרטי פרטים של המצוות ובביאור הפנימי, הרעיוני והמחשבתי שלהן.

הסיבה שהתורה חולקה לשתיים - תורה שבכתב ותורה שבעל פה, הייתה על מנת לשמר את ייחודיות התורה העוברת במסורת מדור לדור לעם ישראל, ושהגויים לא יוכלו לטעון ל"בעלות" על התורה. ועל ידי כך שיש עולם שלם של מחשבה ופנימיות שאינו כתוב בתורה שבכתב אלא עובר מרב לתלמיד בצורה פנימית יותר – נשמרת ייחודיות התורה לעם ישראל. ועל זה אמרו חז"ל "חכמה בגויים – תאמין, תורה בגויים – אל תאמין".

אמנם, טוב לדעת שהתורה שבעל פה ניתנה למשה מסיני יחד עם התורה שבכתב, ואם כן אין זה שינוי או הוספה על התורה שבכתב אלא השלמת קומה נוספת עילאית ופנימית יותר. לכן, כל רעיון פנימי ומחשבתי איננו "חולק" על מה שכתוב בתורה שבכתב אלא משלים אותו.

מכאן נגיע גם באופן פרטי לגבי שאלתך. המוות המובא בתורה כעונש, אכן מבטא כדבריך מעבר לעולם אחר והשלמת התיקון של האדם בעולם הזה. ומשמעותו הפנימי של עונש המוות הוא - שאותו אדם פספס את מטרתו בעולם ואין לו יכולת לתקן זאת אלא רק על ידי המעבר לעולם עליון יותר. אמנם, על מנת להגיע למצב כזה צריך "לעבוד קשה מאוד", זו הסיבה שצריך עדים והתראה על מנת לחייב אדם בעונש מוות, וממש לא בקלות היו ממיתים אדם, מפני שרחוק הוא שאדם יתחייב עונש מוות למרות העדים וההתראה. עד כדי כך שחז"ל אמרו שבין דין שהורגת לשבעים שנה נקראת בית דין "חובלני".

נסכם ונאמר, העולם המחשבתי של התורה שבעל פה לא מבטא שינוי בין "פעם והיום", אלא מגלה ומאיר את עומק התורה שבכתב ומשלים אותו לחטיבה עליונה אחת.

בהצלחה גדולה!

ידידיה