מה הערך בהקמת משפחה והבאת ילדים?

שלום חנה יקרה.

תודה על פנייתך, וכל הכבוד על השאלה העמוקה! בע"ה הרצון הוא טבעי, הקב"ה נטע בנו את הרצון הבסיסי; וזה מעולה שאת בודקת שזה לא מגיע מלחץ חברתי, אלא .

לא מובן מאליו הרצון לברר ולהעמיק, ובעזרת ה' אני מקווה שתמצאי תשובות שיתיישבו לך על הלב. מבקשת ממך, שאם לא תמצאי מענה מספק כאן במכתב, תמשיכי לחפש ולברר ואל תתייאשי חלילה.

למעשה, את שואלת שתי שאלות:

1. למה כל כך חשוב ערך המשפחה ביהדות?

2. איך זה מוסרי להביא ילדים לעולם שיש בו סיבוכים ואתגרים?

נתחיל בשאלה הראשונה.

למה כל כך חשוב ערך המשפחה ביהדות?

קודם כל- כמו שכתבת גם, הקב"ה הורה לנו לעשות כן; והקב"ה הוא טוב מוחלט. זו המצווה הראשונה שאנחנו מקבלים, היא "פרו ורבו" (לאדם וחוה). ברמה הבסיסית, התא המשפחתי מהווה את שרשרת הדורות; אחרת האדם, האנושות- היו נכחדים.

התורה שלנו, תורת חיים, מורה לנו שהמשפחה של אבא ואמא וילדים הם התא המשפחתי הכי בריא והכי נכון שיש. המשפחה בונה אצל האדם את התכונות והכלים הכי טובים לחיות את החיים עצמם, למשל דרך מידות: נתינה, שמחה, אמון באחרים, יושר, עמל כפיים ועוד.

חוץ מזה, שהכי טבעי ובסיסי לאהוב את המשפחה שלך, ולא צריך להסביר למה לאהוב את ההורים ואת האחים (לגביי בן זוג זה שונה- זה נושא בבניין הבית, לא נעמיק בו).

ועם כל הכבוד למשפחה, כמו שציינת- יש כל כך הרבה קשיים.. מה שמעביר אותנו לשאלתך השניה:

איך זה מוסרי להביא ילדים לעולם שיש בו סיבוכים ואתגרים?

עוד לפני שאנחנו מדברים על שאלתך, חשוב מאוד להבין שבמקורו, העולם הזה הוא טוב. הוא מדהים, יש בו כל כך הרבה דברים לא מובנים מאליהם שצריך להיות רק מודעים אליהם: בריאות, שמחה ועוד. אז כמו שאמרנו- העולם נברא טוב, אבל הקב"ה נתן לנו, בני האדם, בחירה חופשית. ופה זה תלוי מאוד מה אנחנו עושים עם זה.

אהבתי שכתבת "אתגרים", ולא קשיים; זה משנה המון! נכון יש בעיות, ועוד בעיות, אבל בגישה אחרת, בריאה יותר ושמחה יותר- אלו לא בעיות, אלו אתגרים; והמבט הזה, של "הכל בראש", משנה המון.

כתוב באיוב: "אדם לעמל יולד" (ה',ז') ובמסכת אבות כתוב "לפום צערא אגרא" (ה', כ"ג). לא באנו לנוח- באנו להתקדם, להשתפר, להשתכלל. העמל עצמו מביא לנו את הסיפוק ואת השמחה. וכאן הבחירה היא מרכזית פה, איך להתייחס לחיים עצמם! הנשמה יורדת לתוך עולם של תיקון, של בניה, התקדמות, צמיחה והתפתחות. בעולם הזה, היא מתקנת ומעלה את עצמה לקרבת ה'.

כל אדם עובר ניסיונות (בריאות, פרנסה, זוגיות, משפחה ועוד) ובעזרת ה' הניסיונות גורמים לנו להתקדם (אם כי זה לא תמיד קל, וזה כבר נושא נוסף).

"נוח לו לאדם"..

המחלוקת שאת מתארת, לקחה כשנתיים וחצי (!) עד שהכריעו, שבאמת היה עדיף שלא ניוולד.. אבל! אנחנו כבר כאן, הקב"ה החליט שאנחנו כן נגיע! לא נוח לאדם, אבל טוב שנברא. כי כך הקב"ה החליט. הנה ההמשך של אותה גמרא (ערובין יג ע"ב):

"נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא - יפשפש במעשיו".

הקב"ה כבר החליט שאנחנו כאן, ועכשיו בידינו להחליט. והקב"ה מייעץ ומבקש מאתנו: "ובחרת בחיים"! (דברים ל', י"ט)

הערה חשובה, בכל דבר ובטח ובטח בהבאת ילדים, אנחנו חייבים-חייבים את השותף השלישי, כלומר את הקב"ה. והרב קרליבך מדבר על כך, שכל תינוק לא רק שהוא בוחר להיוולד אלא הוא גם בוחר את הוריו..

ילודה בעמ"י

במהלך הדורות ובמיוחד בתקופה האחרונה, עמ"י תמיד המשיך את הילודה; כיום אנחנו המדינה היחידה (!) שהיא במגמת עליה, כלומר ממשיכים להביא ילדים לעומת מדינות אחרות.

כמו כן, מסופר על המלך חזקיהו, שהוא ידע שאם יתחתן- הילד שלו יהיה רשע, ולכן לא התחתן. אלא שהוא נענש על כך! (בהמשך הוא מתחתן עם ביתו של ישעיהו הנביא, ומשני הצדיקים האלו נולד- מנשה, שהיה המלך הכי רשע שיש.. בהמשך חזר בתשובה גם הוא. כל הסיפור מופיע במסכת ברכות י', ד"א). אחת הנקודות שאנחנו לומדים מכך, הוא ההבנה כמה המצווה הזו חשובה, יקרה ונצרכת, הן בעיני הקב"ה והן בעיני חז"ל. ואגב, אותם שאמרו "נוח לו לאדם", חלילה לא נמנעו מלהתחתן ולהביא ילדים.

בפן האישי

שואלת יקרה, אם השאלה הזו נובעת לא רק מבירור רוחני, אלא אולי גם מתוך מקום של מצוקה נפשית ומשפחתית, את כמובן מוזמנת לפנות אלינו שוב, כאן או במוקד הטלפוני של חברים מקשיבים.

תודה רבה על שאלתך! מקווה שקיבלת מענה. את מוזמנת לשאול שוב, וגם לחפש כאן באתר תשובות נוספות.

עלי והצליחי!

ברכת ה' עלייך,

שרון