לשנות תכונה

שאלה

שלום,

ברוך השם הצלחתי לשנות בעצמי הרבה דברים אך יש דבר אחד שקשה לי איתו,

כל דבר שהוא לא מושלם מציק לי ואו שאני מעיר במחשבה או בדיבור(אם זה אדם שאני מכיר).

קשה לי לראות לדוגמה אנשים שכל יום חוזרים על אותם חיים ואותם טעויות ולא ישנו כלום לא ישאפו גבוהה פשוט ימשיכו בחייהם באותו פס סליחה על הביטוי אבל כמו "חיה" לא מסתדר לי, אנשים שמתלוננים על אותם דברים כל יום במקום לפתור אותם ברגע אחד,

אני גם מעיר לעצמי אבל כן משתדל לשנות ותקן וזאת תכונה טובה לבקר את עצמך כדי לעלות, אבל איך לא מפילים אותה על אחרים לא בדיבור ולא במחשבה, פשוט להפסיק להיות ציני ולהעיר לאחרים ולהיות "תמים" יותר ולנהל שיחה רגילה(שני דברים:להפסיק להיות ציני בכך שמעירים על הכל אז צוחקים על זה שזה לא יהיה ישיר, ולבקר אחרים). כל מקום שאני אהיה בו, בהתחלה תהיה בושה וכבוד ועם הזמן אני אשים לב לטעויות של כולם ואתחיל להעיר על זה בתוכי עד שאתחיל להציק ואת זה אני לא רוצה,

כבר ניסיתי להשתיק את הדחף הפנימי הזה ש(מספק=חומרי ומציק=במצפון) באותו זמן על ידי תירוצים כמו "הוא צריך להיות ככה" או "הכל לטובה" אבל עדייו אני אחזור לכך, האם יש דרך לפתור זאת לא רק משפטים שאומרים שמי שמתנהג כל זו "אוולת וכלימה כל מהשפטים האלה על לצים שזה לא טוב", פשוט דרך לפתור זאת?

שאלה אחרונה, נניח והכינו לאדם אוכל וחסר את הדבר שעושה את הכל במאכל פעם ראשונה הוא מבליג ופעם שניה פחות מה עושים אם פשוט אותו אדם שמכין את האוכל ממשיך בשלו בלי שום שינוי(אופי כזה למרות שכל הסיבה שלו היא כדי שתשמח והוא מדגיש זאת) כי חייב לכבד אותו(במקרה שלי) איך פשוט משתיקים את האכזבה הפנימית שרוצים לתת לך אבל דבר אחד הורס את הכל וקשה לי לשקר ולהגיד זה טעים כי אותו אדם באמת התכוון לשמח אותך אבל שאני אוכל אני יודע שלא הצליח לו ומתבאס בשבילו, כי בשביל עצמי מספיק לי לאכול לחם ריק, אני לא מחפש פינוק( לא אדם כזה) פשוט מציק לי שהוא השקיע אבל לא הצליח לו כי אני כן הייתי משנה ומתקן או לפחות מרענן! אני אחזור ואדגיש שלי זה עוזר ואני שמח שאני מעיר לעצמי ומתקן אבל איך לא לזלזל באחר כי הוא לא עושה את זה ולא נראה שאכפת לו ממשהו,

תודה!

תשובה