למה לחלק מאיתנו החיים יותר מורכבים מלאחרים?

שלום לך.

אתה שואל שאלה מאוד עוצמתית, אחת מהשאלות היסודיות ביותר בעולם שלנו. טוב שאתה שואל אותה, וטבעי לגמרי לשאול אותה. כשאדם רואה סבל של אחרים או לחלופין חווה אותו בעצמו מיד צפה ועולה הזעקה הכנה ועמוקה הזאת: מדוע יש כאלה שסובלים ואחרים לא?

במקורות היהדות, כבר מלפני אלפי שנים ולאורך הדורות, אנשים וקבוצות לא נרתעו מלשאול את שאלת 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', החל מאברהם אבינו ומשה רבינו (שאגב, חיבר את ספר איוב העוסק כולו ביסודות שאלה זו), הנביאים, חז"ל ועד לאנשים פשוטים שעברו את השואה.

אדם בעל חוש צדק ומוסריות לא יכול שלא לשאול אותה, ולכן דווקא כשאנו שואלים אותה זה מעיד עלינו ועל גובה אישיותנו.

המשך לשאול שאלות ולחתור למציאת תשובות עבורן. מוזמן תמיד לשוב ולכתוב לנו. אנחנו פה.

אז למה?

ראשית לפני שנתחיל, אציין הסתייגות חשובה. אני לא אלוקים. אינני יודע למה דווקא אירוע מסוים קרה, ומדוע אירוע כזה הוא נחלתו של אחד ולא אחר, את זה אין ביכולתי לפרש לצערי.

גם כשמשה רבינו, גדול הנביאים, ביקש מהקב"ה שיגלה לו את דרכי הנהגתו בעולם, כלומר מדוע 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו'? הוא נענה: "כי לא יראני האדם וחי", הנהגת הייחוד - אותה נקודה בה כל האירועים הטובים והרעים מתאחדים לנקודה אחת, מקור אחד (מה שמאפשר הבנה של תהליכי העולם, הטוב והרע וממילא הבנת סיבת סבלם של אנשים) - אינה תלויה (וגם אין מקומה) בעולם הבחירה האנושית.

אדרבה, אם תתבהר התשובה לשאלה זו, שוב לא תהיה בחירה חופשית שהיא היסוד לקיום הבריאה, שהרי מה משמעותה של הבחירה שלנו כיצד לפעול באירוע ספציפי אם ברורה סיבת אותו מאורע? מה עניינה של כל בחירה, כל פעם מחדש בכל רגע נתון, של כל אדם שהוא, אם ברורה לו הסיבה הקבועה והידועה מראש?

אין בכוח שכלנו האנושי לשפוט את המאורעות המתרחשים סביבנו. וחשוב לציין, אין במשמעות אמירה זו כדי הקטנת ערכנו העצמי ומחיקת השכל הרציונלי אלא דווקא מתוך ענווה והכרה של השכל, ערכו, יכולותיו וגם מגבלותיו.

לעומת זאת, כשאדם מתיימר להבין ולשפוט מאורע מסוים, הוא כאילו אומר לעצמו: 'אני יודע איך צריך לנהל את העולם', אמירה שמקבעת את האדם במקומו הנוכחי ולמעשה מונעת ממנו להיפתח אל הגודל והמרחב שסביבו.

להסתכל מחדש

יחד עם זאת, משה רבינו כן נענה שאמנם אדם אינו מסוגל להבין את משמעות הגזירה הספציפית כרגע, אך בסוף התהליך יוכל לעמוד על פשרה, מתוך מבט רחב וכולל הרואה את כל התמונה המליאה.

אתן דוגמה. אדם הניצב מול ציור, אך רובו מכוסה בווילון, מלבד אחת הפינות שאיננה מכוסה. מסתכל האדם על אותה פינה גלויה בציור, והוא לא מבין למה אנשים חושבים שהציור הזה יפה, והרי לכאורה הצבעים שהוא רואה לא יפים ולא מתחברים לשום דבר ואז לפתע הוסר הווילון מעל הציור. מסתכל אותו אדם שוב על הציור מלמעלה, ורואה איך אותה פינה שראה רק אותה בתחילה מתחברת כעת לכל הציור המלא, ואיך פתאום הצבעים שהחשיב אותם כלא יפים כעת משתלבים בהרמוניה נפלאה עם שאר הציור. כל המבט של אותו אדם השתנה. הוא הבין שהוא ראה רק חלק מאוד קטן מכל הציור, ונקודת המבט שלו הייתה לא שלימה.

וכן בחיינו. תפיסתנו את המציאות כמציאות של "צדיק ורע לו" וכחזות הכול איננה משקפת נאמנה את המציאות האמיתית אלא היא קטע אחד מתוך מכלול שלם, כמו אותו אדם הרואה רק פינה אחת של הציור מתוך התמונה השלימה. המציאות שלפנינו היא תוצאה של אירועים קודמים והקדמה לאירועים עתידיים אשר אינם ידועים לנו וממילא לא ניתן להסיק מסקנות לגביה. המידע שבידינו הינו חסר ומקוטע ורק כאשר רואים את העבר, ההווה והעתיד יחדיו, יכולים לקבוע בוודאות כי צדק גמור מתרחש כאן וע"י כך לפתור את שאלת ה'למה זה קורה דווקא לאלו ולא לאחרים'.

לעיתים ייתכן וכן נצליח לתפוס את התמונה המליאה של אירועים שקרו לנו אחרי יום, שבוע או חודש. ייתכנו אירועים שנוכל לעמוד על פשרם רק אחרי כמה שנים או עשרות שנים, וייתכנו גם מקרים שאותם לא נדע להסביר לעולם.

אמנם לא נוכל לעמוד על הסיבה הספציפית שבגינה חווינו כך או אחרת, אך את המגמה הכללית לכל האירועים, האתגרים ,הקשיים, הניסיונות והסבל שה' העביר אותנו - לזה יש תשובה, והיא הגשמת שליחותנו.

כוון אותי שאהיה כלי לשליחותך

בסופן של תפילות הלחש ביום כיפור אנו אומרים משפט עוצמתי מאוד: 'אלוהי, עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי'.

הרב קוק מסביר את המשפט הזה ואומר שלפני שאדם נוצר, העולם לא היה צריך לשליחותו ולכן אותו אדם לא נברא, וכשנברא – הוא נברא בשביל למלא את שליחותו בעולם, ולכן הוא נולד בזמן ומקום מסוימים.

האדם נברא במשפחה מסוימת, בחברה מסוימת, עם תכונות ויכולות מסוימות, עם קשיים ואתגרים מסוימים, וכל זה כדי שיוכל למלא את שליחותו כחלק מתיקון העולם וקידומו לטוב. את שליחותו שלו אף אחד אחר לא יוכל לעשות במקומו ואותו אדם הוא ייחודי ויחידי בעולמו, ולכן אם כאשר הוא חי פה בעולם הוא לא מנסה להגשים את שליחותו שלשמה נוצר, הרי זה כאילו הוא לא נוצר, סוג של חזרה אחורה לתקופת טרם היוולדו בזמן שלא היה נחוץ לעולם.

ישנה כאן מצד אחד קריאה גלויה לאדם שלא ישכח את מטרתו בעולם ושיחתור תמיד להגשמת שליחותו וייעודו, כשמצד שני קריאה סמויה יותר שיבחין בקורות חייו ויפנים שכל מה שעבר – הן הדברים הטובים והן הקשיים, האתגרים והסבל - נועדו לעזור לו להוציא את כוחותיו לפועל ולממש את חייו ולכן אל לו להתייאש בעת התמודדות אלא אדרבה, עליו לקחת את הכאב ולנתבו לתיקון ובנייה, גדילה וצמיחה, העצמה והגשמה.

אני זוכר אירוע שקרה לי. בהיותי מחכה בתור לעלות לאוטובוס בדרכי הביתה, עלה בחור שהייתה לו התמודדות של תקשורת עם אנשים והבנה של השיח עימם. הוא רצה לשלם אך לא הבין את שנדרש לעשות ע"י הנהג. הוא ביקש שיחזור עבורו על מה שצריך לעשות כדי שיוכל לשלם ולעלות על האוטובוס, אך עדיין לא הבין את מה שהנהג אמר לו. חזר הבחור בשלישית וביקש שיסביר לו אך שוב הבין בצורה שגויה, וחוזר חלילה במשך דקות ארוכות. כל אותו הזמן חלק מהאנשים שחיכו בתור מאחורי אותו בחור, רטנו בקול, האשימו אותו בזה שהוא מעכב את כולם, ביישו אותו לעיני כל וכדו'.

ואני בעומדי אחרון בתור וצופה על המתרחש (ולצערי בלי יכולת לסייע לו) הבטתי בפניו של הבחור, ראיתי שהוא שמע והבין את כל ההערות שאמרו לו, ראיתי את הכאב שלו מזה אך מיד לאחר מכן ראיתי בפניו נחישות להמשיך ולהתמודד ולגייס את כל הכוחות שלו עד שיצליח להבין מה עליו לעשות כדי שיוכל לשלם ולנסוע באוטובוס.

בסוף הוא הצליח ועלה על האוטובוס, ואני התמלאתי בתחושת הערצה כלפיו. הסבל והבושה שהוא עבר לא היו פשוטים כלל אך הוא החליט לא לוותר. אני יודע שאם ח"ו הייתה לי התמודדות כמו שלו לא הייתי מצליח לשאת את הכאב הזה (אם כי עברתי בחיי התמודדויות רבות הנושאות עימן סבל וכאב, בעוצמות גדולות מאוד ולאורך זמן), אבל אותו בחור הבין שזה הניסיון שלו וממילא יש לו את הכוחות להתמודד עם הקושי והסבל הזה.

כשהגלים מתחזקים – החזקים מתגלים

ה' לא נותן לנו ניסיון כלשהו אם אין לנו את הכוחות לעמוד בו. ה' נותן קשיים דווקא למי שיש לו כוחות גדולים ושליחות גדולה וייעוד גדול, וכדי להוציא לפועל את כוחותיו בדרך להגשמת שליחותו הוא עובר ניסיונות וקשיים שמחשלים אותו ויוצקים בו חוסן נפשי שעוזר לו לגלות את האור האדיר שלו בעולם. ה' מנסה את מי שהוא חזק ולא יישבר.

לעולם לא תמצא אדם חזק עם עבר פשוט, וכמו כן סבלו של אחד אינו כסבלו של השני. אדם אחד יחווה סבל מסוים כשאדם שני לא יעבור אותו כי דווקא הסבל הספציפי הזה הוא מה שיגדל ויצמיח את האדם הראשון. יתרה מזאת, לאדם השני אין את הכוחות והיכולת להתמודד עם הסבל הזה ואם היינו יכולים תיאורטית להעביר אותו בקושי הזה הוא היה קורס, וכן להיפך.

סבל הוא סבל, ובהחלט הוא לא כיף לכשעצמו, אך לדעתי זו הזדמנות להסתכל עליו מתוך מבט של העצמה אישית.

כאשר אני עברתי התמודדויות וקשיים בחיים שלי, שאלתי בדיוק את השאלה שלך. ישבתי עם עצמי והבנתי שבעצם הסבל שלי מעיד על העוצמה שיש בי (דבר שרק היום אני יודע כמה זה נכון), יש בי כוחות ועוצמות גדולים מאוד ואם אדע לקחת את הסבל שלי ולנתב אותו למקום נכון אוכל לממש כוחות אלו ולגדול.

ולמען האמת, לא סתם ה' נתן לי את הקושי הספציפי הזה, הוא סומך עליי ויודע שיש לי את הכוחות להתמודד. לעומת זאת אלוקים לא נתן את הקשיים הללו לשאר החברים שלי, כי בעצם הוא יודע שהם לא יצליחו להתמודד ואין להם כוחות כמו שיש לי עבור אתגרים כאלה. אני זוכר שאמרתי לעצמי 'וואו, איזה משמעותי אני, איזה חזק אני'. הרגשתי בתוכי כוחות חדשים ועוצמתיים, הבנתי יותר למה דווקא אני סובל. והיום אני יכול להעיד על עצמי ולומר שאני מבין למה עברתי מה שעברתי ואלמלא הסבל והכאב שעברתי לא הייתי הופך לאדם שאני היום ולא הייתי מגיע למקומות הנפלאים שאליהם הגעתי בחיי.

לסיכום

שאלת שאלה חשובה מאוד למה דווקא אנשים מסוימים סובלים ואחרים לא.

יחד עם העובדה שאת השאלה העתיקה הזאת כבר שואלים אלפי שנים, נוכחנו לראות שלא ניתן לענות מדוע אירוע ספציפי כזה או אחר קרה דווקא לאדם מסוים ולא לחברו. מעבר לעניין שמתן תשובה לשאלה הזאת שולל מאיתנו את הבחירה החופשית, ניסיון לענות על שאלה כזאת הרי זה דומה לניסיון לקחת פינה קטנה מציור שלם ולראות בה את חזות הכול, כשלמעשה רק ראייה כוללת ומקיפה של כלל התמונה מאפשרת לעמוד על עניינה של הפינה הקטנה וכיצד היא משתלבת בצורה הרמונית.

יחד עם זה שלא נוכל להבין את הסיבה הספציפית לסבל מסוים, כן ראינו שניתן לתפוס את משמעות הסבל כחלק מהותי מהגשמת שליחותנו. כל מהלך חיינו, הכולל בתוכו גם את הקשיים והסבל הכרוך עימם, נועד לעזור לנו להוציא את כוחותינו אל הפועל, בדרך למימוש ייעודנו הייחודי בעולם. ה' לא מעביר אדם בניסיון אלמלא מצויים בו הכוחות להתמודד, מה שמעיד יותר מכל על העוצמה האישית של בעל הניסיון וחוזקו.

עובדה זו והפנמתה על ידינו בכוחה להאיר לנו באור חדש את הסבל והכאב בעולם וממילא לנסוך בנו כוחות פנימיים גדולים לקום כל פעם מחדש ולהתמודד למרות הכול, ובסופו של דבר גם להצליח.

תמיד מוזמן לשוב אלינו ולשאול כל שאלה, גם במוקד הטלפוני, בכוכבית 8298.

בהצלחה גדולה,

אורי