למה כך בחר ה׳ להנהיג את העולם

שלום

כמו שאת בוודאי מתארת לעצמך, השאלה המאוד חשובה ששאלת היא נושא רחב ועמוק, וכמו עניינים מהותיים אחרים באמונת ישראל, היא מצריכה לימוד והעמקה. ואני מאוד ממליץ ללמוד ספרי אמונה, ולמצוא שיעורים מעמיקים (עדיף ממשיים, אבל גם ברשת יש הרבה מאוד שיעורים חשובים, למשל באתרים של מכון מאיר, בני דוד והידברות, ובמקומות רבים נוספים).

אבל פטור בלא כלום אי אפשר.

הרמח"ל למשל, בספרו דרך ה', מסביר שתכלית הבריאה להיטיב, ודווקא את הטוב היותר שלם, שאותו קונה מקבל הטוב בעצמו, ולשם כך נברא האדם בעל בחירה חופשית, עם יכולת בחירה לשני הצדדים, והעולם נברא עם חסרונות כדי שהאדם יוכל להשלימו.

המלאכים הם אכן בעלי שלמות ברמה מסוימת, אבל הם לא בעלי בחירה, ועל כן נקראו 'עומדים', לעומת האדם שנקרא 'מהלך', וכל עניינו להתקדם ולהתעלות בלי גבול.

אביא מקצת מדבריו בחלק ראשון, פרקים ב'-ג':

"התכלית בבריאה: הנה התכלית בבריאה היה להטיב מטובו ית׳‎ לזולתו והנה תראה כי הוא לבדו ית״ש השלימות האמיתי המשולל מכל החסרונות ואין שלימות אחר כמוהו כלל. ונמצא שכל שלימות שידומה חוץ משלימותו ית׳‎ הנה איננו שלימות אמיתי אלא יקרא שלימות בערך אל ענין חסר ממנו אך השלימות בהחלט אינו אלא שלימותו ית׳‎ וע״כ בהיות חפצו ית׳‎ להטיב לזולתו לא יספיק לו בהיותו מטיב קצת טוב אלא בהיותו מטיב תכלית הטוב שאפשר לברואים שיקבלו ובהיותו הוא לבדו ית׳‎ הטוב האמיתי לא יסתפק חפצו הטוב אלא בהיותו מהנה לזולתו בטוב ההוא עצמו שהוא בו ית׳‎ מצד עצמו שהוא הטוב השלם והאמיתי. והנה מצד אחר הטוב הזה א״א שימצא אלא בו ע״כ גזרה חכמתו שמציאות ההטבה האמיתית הזאת יהיה במה שיותן מקום לברואים לשיתדבקו בו ית׳‎ באותו השיעור שאפשר להם שיתדבקו ואז נמצא שמה מצד עצמם א״א שיתוארו בשלימות כשלימותו ית׳‎ הנה מצד התדבקם בו יגיע להם באותו השיעור שאפשר ליתאר בשלימות ההוא ית׳‎ מצד היותם מתדבקים בו וימצאו נהנים בטובה האמיתית ההיא בערך שאפשר להם ליהנות בה ונמצא היות כונתו ית״ש בבריאה שברא לברוא מי שיהיה נהנה בטובו ית׳‎ באותו הדרך שאפשר שיהנה בו:

ואולם גזרה חכמתו שלהיות הטוב שלם ראוי שיהיה הנהנה בו בעל הטוב ההוא פי׳‎ מי שיקנה הטוב בעצמו ולא מי שיתלוה לו הטוב בדרך מקרה ותראה שזה נקרא קצת התדמות בשיעור שאפשר אל שלימותו ית׳‎ כי הנה הוא ית״ש שלם בעצמו ולא במקרה אלא מצד אמתת ענינו מוכרח בו השלימות ומשוללים ממנו החסרונות בהכרח ואולם זה א״א שימצא בזולתו שיהיה אמתתו מכרחת לו השלימות ומעדרת ממנו החסרונות אך להתדמות לזה במקצת צריך שלפחות יהיה הוא הקונה השלימות שאין אמתת ענינו מכריח לו ויהיה הוא מעדיר מעצמו החסרונות שהיו אפשריים בו וע״כ גזר וסידר שיבראו עניני שלימות ועניני חסרון ותברא בריה שיהיה בה האפשרות לשני הענינים בשוה ויותנו לבריה הזאת אמצעיים שעל ידם תקנה לעצמה את השלימיות ותעדיר ממנה את החסרונות ואז יקרא שנתדמית במה שהיה אפשר לה לבוראה ותהיה ראויה לידבק בו וליהנות בטובו:

ואמנם מלבד היות הבריה הזאת שקנתה השלימות ראויה לידבק בבוראה ית׳‎ מצד התדמותה לו הנה ע״י קנותה השלימות לה נמצאת מתדבקת והולכת בו עד שסוף קנותה השלימות והמצאה מתדבקת בו יהיה הכל ענין א׳‎ וזה כי בהיות מציאותו ית״ש השלימות האמיתי כמ״ש הנה כל מה שהוא שלימות אינו מתיחס אלא לו כענף אל השורש כי אעפ״י שאינו מגיע אל השלימות השרשי הנה המשך ותולדה ממנו הוא והנה תראה כי השלימות האמיתי הנה הוא מציאותו ית׳‎ וכל חסרון אינו אלא העלם טובו ית׳‎ והסתר פניו ונמצא שהארת פניו ית׳‎ וקרבתו תהיה השורש והסבה לכל שלימות שיהיה והסתר פניו השרש והסבה לכל חסרון אשר כשיעור ההסתר כך יהיה שיעור החסרון הנמשך ממנו וע״כ הנברא הזה העומד בשיקול בין השלימיות והחסרונות שהם תולדות ההארה וההסתר בהתחזקו בשלימיות והקנותם אותם בעצמו הנה הוא אוחז בו ית׳‎ שהוא השרש והמקור להם וכפי מה שירבה בשלימיות כך הוא מרבה האחיזה וההתדבקות בו עד שבהגיעו אל תכלית קנית השלימות הנה הוא מגיע אל תכלית האחיזה וההתדבקות בו ית׳‎ ונמצא מתדבק בו ית׳‎ ונהנה בטובו ומשתלם בו והוא עצמו בעל טובו ושלימותו: ..."

"בחירת האדם: כבר זכרנו היות האדם אותה הבריה הנבראת לידבק בו ית׳‎ והיא המוטלת בין השלימות והחסרונות והיכולת בידו לקנות השלימות. ואולם צריך שיהיה זה בבחירותו ורצונו כי אלו היה מוכרח במעשיו להיות בוחר עכ״פ בשלימות לא היה נקרא באמת בעל שלימותו כי איננו בעליו כיון שהוכרח מאחר לקנות והמקנהו הוא בעל שלימותו ולא היתה הכונה העליונה מתקיימת. ע״כ הוכרח שיונח הדבר לבחירתו שתהיה נטיתו שקולה לב׳‎ הצדדין ולא מוכרחת לא׳‎ מהם ויהיה בו כח הבחירה לבחור בדעת ובחפץ באיזה מהם שירצה והיכולת ג״כ בידו לקנות איזה מהם שירצה ע״כ נברא האדם ביצ״ט ויצ״ר והבחירה בידו להטות עצמו לצד שהוא רוצה:

בהרכבת הגוף והנשמה: ואולם להיות הדבר הזה נשלם כראוי גזרה החכמה העליונה שיהיה האדם מורכב מב׳‎ הפכים דהיינו מנשמה שכלית וזכה וגוף ארציי. ועבור שכל א׳‎ מהם יטה בטבע לצדו דהיינו הגוף לחומריות והנשמה לשכליות ותמצא ביניהם מלחמה באופן שאם תגבר הנשמה תתעלה היא ותעלה הגוף עמה ויהיה אותו האדם המשתלם בשלימות המעותד ואם יניח האדם שינצח בו החומר הנה ישפל הגוף ותשפל נשמתו עמו ויהיה אותו האדם בלתי הגון לשלימות ונדחה ממנו ח״ו ולאדם הזה יכולת להשפיל חומרו לפני שכלו ונשמתו ולקנות שלימותו כמ״ש: ..."

כל זה כמובן טעימה על קצה המזלג, ואני יותר ממליץ להתחיל את המסע החשוב של לימוד אמונה והעמקתה עוד ועוד.

בהצלחה רבה