לידה שקטה

ב"ה

שלום.

ראשית אנו משתתפים מאוד בצער ומבקשים לברך אותך להמשך חיים טובים וארוכים אמן.

התהליך שאת עוברת עם עצמיך הוא תהליך טוב מפני שיש צורך נפשי לגיטימי להתאבל על מה שהיה ועל מה שקרה.

חלק מתהליך האבל הוא בירור עצמי ושאלת שאלות קשות ונוקבות.כלפי הכל.

ויחד עם זאת אנחנו יודעים שלכל אבל יש זמן שבו ממקדים מאוד את הצער ולאחר מכן לאט לאט ובהדרגה מתחילים לעכל את מה שקרה ומנסים ל"הרים את הראש" עד כמה שניתן.

זה קשה ,זה לוקח זמן אבל זה הכרחי.

החיים הם הרבה יותר חזקים מהמוות ו"גזרה על המת שישתכח מן הלב"

ובמסגרת החיים מנסים להשתחרר מהמועקות ומרשות האשם ומהמחשבות ומהרצון למצוא תשובות לשאלות . שהרי אין אנו יודעים למה ואין לנו מושג בכל מה שקשור לעינינים אלו.

כדאי לך לשתף את בן הזוג שלך במה שאת מרגישה וחושבת.

וכדאי לכם כזוג לגשת לטיפול מקצועי .!!

האמונה בחיים היא הדרך שבה צריך ללכת .להביט קדימה לנשוך את השפתיים ולהמשיך קדימה.

אני מצרף לך שיר של לאה נאור. כזה שיכול לעלוך חיוך קל ביום של סגריר.

"אם עולה השמש ובכל בוקר חדשה היא

אם הפרחים סתם מחייכים אל העולם

אם מתגלגל הגל מצחוק עד השמים

אז למה גם אנחנו לא נצחק עם כולם?

אם יש עוד קרקסים וליצנים ולא בספר

אם צחוק הילדים נשמע צלול ולא רחוק

צוחק השוק, הים, הפעמון של בית הספר

אז למה גם אנחנו לא נלמד לצחוק?

כדאי, כדאי ללמוד מן הפרחים

לא לקמץ בחיוכים

והעולם, תראו, יהיה פתאום כה טוב

כדאי לחלום ולקוות, נסו רק פעם

כדאי לצחוק, כדאי לחיות, כדאי לאהוב

כדאי גם לחייך, מותר לכעוס

אך בזהירות לא להרוס

אפשר לרקום חלום נפלא ביום סגריר

הכל יהיה עוד טוב יותר ודאי, אבל בינתיים

אפשר לבכות ללא סיבה, אפשר גם לשיר

אדם הולך בעיר והיא שלו והיא זרה לו

והוא שותק והעולם כולו שותק

לפתע בדיוק מולו תינוקת התחייכה לו

והאדם צוחק והעולם כולו צוחק

ושוב נושקת שמש את העיר המאוהבת

גל שובב וקל נושק לסלע שוב ושוב

האור נושק לצל והפסים את הרכבת

רק אנו שוכחים מה שכל כך כל כך חשוב "

חיים טובים ומאושרים.

בברכה,

עוזיאל אליהו,

.