יש לי פחדים בלילה - מה אפשר לעשות?

שלום וברכה,

לגבי הפחדים שאת מתארת שיש לך, זה בוודאי דבר מאוד לא נעים, ומקשה על התפקוד ועל החיים בכלל. אשרייך שאת משתפת ומבקשת עזרה.

לפני שאנסה לכתוב קצת מתוך המקורות, מציע לך, לגשת לאיש מקצוע בתחום (מטפל / פסיכולוג וכדומה) שיסייעו לך. יש אנשים שמומחים ממש לנושא פחדים ויכולים לעזור לך.

את יכולה גם לפנות לרופא/ה המשפחה שלך שיכול לסייע בהפניה לאיש מקצוע בתחום הזה, או לפעמים שימליץ על נטילת כדורים טבעיים שמפחיתים את הפחדים השונים, ומאפשרים לישון בנחת בלילה.

מעבר לכך (ומבלי לגרוע בטיפול המקצועי), יש כמובן, גם ליהדות הרבה מה להגיד בנושא הפחדים. אנסה קצת לשתף אותך:

אנו צריכים לדעת שעל דאגות ופחדים כדאי מאוד להתגבר משום שהם מובילים אותנו לדברים שליליים. ר' נחמן מברסלב שמלמד אותנו יסוד חשוב (ליקוטי מוהר"ן, תורה כ"ג): "אין דבר שמפסיד החיות כמו הדאגה והעצבות".

ועוד כותב ר' נחמן מברסלב אמירה מפורסמת (ליקוטי מוהר”ן תורה מ”ח בחלק ב): "האדם צריך לעבר על גשר צר מאוד מאוד, והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל!".

וכן כתוב בספר אורחות צדיקים (מידת הדאגה):

"זאת המידה היא רעה ברוב ענייניה... הדאגה והיגון הם מכלים הלב, והם חולי הגוף... ואין צריך להאריך ברעתה, כי כל הטובות הבאות מן השמחה – הן היפוך הדאגה".

יש להוסיף שבפחד ודאגה יש גם ביטוי של חוסר אמונה מסוים, כפי שכתוב בגמרא (בבלי ברכות דף ס עמוד א): על תלמיד שהלך אחרי ר' ישמעאל בשוק של ציון, וראהו ר' ישמעאל שהוא מפחד. אמר לו ר' ישמעאל: אתה חוטא!

על מנת להבין מדוע הפחד נחשב חטא, מבאר לנו הרב קוק בספרו עין איה שפחד זהו דמיון שלילי ששולט על האדם מחשיבה נכונה (ברכות פרק ט פסקה קעד), כך הוא כותב:

"לפי מושגי השכל הטהור אין מקום לפחד... אמנם בהעוותו דרכו ויצא מדרך השכל אל אשר ישאהו הדמיון, אז כבר יש מקום לפחד, כי בסדרי הדמיון ישנם הרבה בלהות נוראות. על כן מאן דמפחיד אינו כי אם חטאה, הנקשר אל הדמיון ושולט עליו הפחד".

אמנם לפי מה שהובא עד עתה, נראה שאין כלל מקום לפחד ודאגה. אך כבר הרב משה חיים לוצאטו בספרו מסילת ישרים (פרק ט) מבאר לנו שישנה יראה חיובית:

"דע כי יש יראה ויש יראה: יש יראה ראויה ויש יראה שוטה... והכלל להבחין בין שתי היראות הוא מה שחלקו חכמים זכרונם... מקום שההיזק מצוי ונודע - יש להשמר. אך מקום שאין ההיזק נודע - אין לירא".

משמעות דבריו שכל יהודי צריך לירא להישמר לבל יטעה במקומות של סכנה, אך חשש ופחד הגורם לתפקוד היומיומי הוא וודאי שלילי.

השאלה היא כיצד מתמודדים עם הפחד והדאגות?

שלמה המלך בספר משלי (פרק יב פסוק כה) נותן עצה: "דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה, וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה".

הפרשנים הסבירו את הפסוק באופנים שונים, ובכך הביאו לנו כלים כיצד להתמודד עם הפחדים:

א. הגמרא מביאה שתי דעות בין האמוראים כיצד להתמודד עם הדאגות והפחדים (תלמוד בבלי מסכת יומא דף עה עמוד א): "דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה - רבי אמי ורבי אסי, חד אמר: ישחנה מדעתו, וחד אמר: ישיחנה לאחרים".

בהסבר הראשון נראה שכוונת הגמרא שצריך לנסות לסלק את החששות שיש באדם. לנסות להוציא אותם מלבנו.

הסבר זה מופיע גם בדברי בעל המצודת ציון שכותב (משלי פרק יב פסוק כה): "יַשְׁחֶנָּה - מלשון שחיה והשפלה".

ב. לפי ההסבר השני בגמרא, הדיבור אודות הדאגה עם הזולת, עשוי לעזור בהסרת הדאגה מליבו. כדי להבין כיצד הדיבור לזולת עוזר, הובאו מספר הסברים בקרב גדולי ישראל:

1. רש"י על הגמרא ביאר שמטרת השיחה עם האחר היא לקבל עצה: "ישיחנה לאחרים - שמא ישיאוהו עצה".

2. בעל ספר הערוך (ערך דאגה) מבאר שמטרת השיחה עם האחר היא עבור שיתפלל בעדו: "ישיחנה לאחרים - פירש כדי שיבקשו עליו רחמים".

3. החפץ חיים (פרק י, יד בהערה) הבין שמדובר על דיבור על מנת לשחרר את המתחים שהאדם נמצאת בהם: "אם כוונתו בסיפורו להפג את דאגתו מלבו, הוי כמכוון לתועלת על להבא, ולפי זה מה שאמרו חז"ל דאגה בלב איש יסיחנה לאחרים, קאי גם על ענין כזה".

4. בספר דף על הדף (יומא דף עה עמוד א) ביאר באופן נחמד את חשיבות השיח אודות הפחד על מנת להפיגו: "בתיבת דאגה יש ד' האותיות הראשונות של תיבות א"ב ומדלג אות ב', לרמז כי כאשר לא מספר לחבירו - לשני - ב', אז יש דאגה, וכשמספר אזי יורדת הדאגה".

ג. רש"י על הפסוק כותב: "וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה - יעסוק בתורה והיא תשמח את הדאגה שבלבו", כוונתו שדרך עיסוק בלימוד התורה אדם יכול לסלק את דאגותיו, שמפנה את ליבו לטרדות חיוביות ולא עסוק בדאגותיו.

ד. הרלב"ג על הפסוק מבאר: "הדאגה לענין העתיד היא בלתי ראויה כי ראוי שיבטח האדם על ה' יתברך", נראה שכוונתו לומר שכאשר אדם מתחזק בביטחון בה', דאגותיו נעלמות מאליהן. יסוד זה מופיע בספרים נוספים.

ה. המלבי"ם נותן כלי נוסף להתמודד עם הפחד, על ידי שהאדם מפתח בעצמו דמיון חיובי (משלי פרק יב פסוק כה): "שיעלה על לבו ציורים טובים מתנגדים לציורי הדאגה, למשל יצייר

שאחריתו טוב שביתו יעמוד נכון שהוא מלא ברכת ה', ושיש תקוה לאחריתו".

ו. הרב קוק מבאר שהכלי להתמודד עם הפחד הוא להראות לאדם המפחד את נקודת השקר שבפחד (מאמר הפחד - אדר היקר לראי"ה קוק): "ההצלה היותר נכבדה לעמנו לעת כזאת היא הסרת הפחד הדמיוני הרוחני מתוך הלב, להראותו ברור כשמש, שאין לו כלל וכלל ממה לפחוד".

אם ננסה לסכם את הכלים שהביאו לנו גדולי ישראל כיצד להתמודד עם דאגות ופחדים:

א. גמרא (פירוש א) ומצודת דוד – יסיח ויסלק את הפחד ממחשבותיו.

ב. גמרא (פירוש ב') להבנת רש"י – ילך לקבל עצה וחיזוקים מהחכמים.

ג. גמרא (פירוש ב') להבנת ספר הערוך – יבקש מחבריו שיתפללו על כך.

ד. גמרא (פירוש ב') להבנת החפץ חיים – ידבר על כך עם אנשים, לשחרר את המתח.

ה. רש"י – יעסוק בתורה.

ו. רלב"ג – יתחזק בביטחון בה'.

ז. מלבי"ם – יעסוק בדמיון של דברים חיוביים.

ח. הרב קוק – ימצא את נקודת השקר שבפחד וימוסס אותה.

ט. להתפלל על כך, שה' יסלק ממך את כל הפחדים.

בתפילה שתזכי להצליח להתגבר על הפחד, ומתוך כך תעבדי את השם יתברך באמונה שלימה.

בברכה רבה,

הלל מרצבך