שאלה
שלום וברכה כבוד הרב החשוב!
האם כל דבר בחיים שמצער נחשב ככפרת עוונות.
האם אפילו תינוק שבוכה חשיב כייסורים מכפרים על גלגוליו הקודמים?
האם אפילו הרגשת רעב קטנה בלב אדם חשיב כצער המכפר?
אני למשל דאגן ופחדן מטבעי, האם כל הייסורים הקטנים הללו נחשבים כייסורים מכפרים?
התייעצתי עם רבים ופחות ידעו להשבני דבר ה'.
פונה לרב הצדיק בעזרה בצרה.
מברך את הרב בשבוע טוב ומבורך אושר ובריאות!
תשובה
שלום וברכה
ראשית, אני מברך ומתפלל ביחד אתך כי תמצא את הדרך המשמחת אותך, והמפרישה הן את האחריות לעתיד והן את ההימנעות מדאגנות יתר.
מדברי הגמרא עולה כי ייסורים עלולים להיות אפילו בדברים פעוטים מאוד, כגון העלאת מטבע אחרת מזו המצופה, וכדו׳.
ובכל אחד מגורמי הייסורים יש ממד מסוים של כפרה.
אין צורך להתייחס לגלגולים קודמים, אלא למשמעויות של הכפרה בעולם הזה ובקיום הזה.
ברם, הדבר לא הופך אותנו לחובבי ייסורים. אמוראים רבים אמרו ״לא הן ולא שכרן״.
ומעבר לכך, הרבה מאוד תלוי באדם עצמו - האם הוא הופך את הכאב ואת הדאגה למניע לתיקון והתקדמות, ואז בוודאי שיש בייסורים אלה ממד משמעותי של תיקון וכפרה.
כל טוב ושמחה