התפללתי המון אבל לא עברתי טסט: למה זה לא עובד בעצם?

שלום וברכה.

איזה כיף שפנית אלינו. זה לימוד גדול לראות מישהי שחוקרת ושואלת. אני מקווה שהתשובה שלי תעזור לך בתהליך הבירור.

החוויה שאת מתארת היא לא נעימה, ועם זאת היא מאוד מובנת. טבעי לחוש אכזבה מחווית 'כישלון' במשהו שטרחנו בשבילו. טסט מביא איתו הרבה ציפיות ותקוות - להיות כבר עצמאי, לסיים עם השיעורים המתסכלים והיקרים. ובכל זאת בסוף רובנו לא עברנו טסט ראשון. את לא לבד!

מאוד בולט מהשאלה שלך שפעלת בשני הצירים הניתנים לרשותנו. גם הסתכלת בטיפים באינטרנט ולקחת רסקיו, כלומר השתמשת בכוחות שלך שיכולים להשפיע. בנוסף גם פנית בציר מול ריבונו של עולם, בדרך של תפילות וצדקה. נראה שדווקא ההשתדלות המקיפה שלך היא זאת שהובילה לאכזבה הגדולה. כי מצד אחד לא שכחת שעיקר ההשפעה בעולם זה עולם הרוח, ריבונו של עולם. ומצד שני לא ויתרת על ההשתדלות המעשית. השאלה באמת גדולה – כי כביכול עשית כל מה שצריך כדי להצליח, אז איך ייתכן שזה לא עבד?

איפה התקלה?

אם הבנתי נכון, כבר ציינת בעצמך את המקומות שמהם יכול לנבוע הכשל:

- בתפילה: אולי תפילה לא באמת עובדת? כי אמנם ה' לא כספומט, אבל בשביל מה אנחנו מתפללים על דברים אם בסוף אנחנו לא רואים את השפעת התפילה על הדברים שביקשנו.

- ההשתדלות שלי: אולי לא השתדלתי מספיק? הרי "יגעת ומצאת תאמין" ולא מצאתי. אז אולי לא יגעתי מספיק?

- בקשר האישי שלי עם ריבונו של עולם – אם תפילה אכן עובדת, והרי השתדלתי בכל מאודי, אולי בכלל הבעיה היא בי (כמו ששאלת אם ה' חס וחלילה כועס עלייך). במידה מסויימת יותר משחשוב לנו הקב"ה בחיינו, כל אחד רוצה איזה סימן משמיים שיאשר לו ויענה לו על השאלות האלו- האם אני חשובה בכלל לקב"ה? האם אני ותפילתי יחודיים אצלו?

אני חושבת שכל אחד מתמודד עם השאלות האלו בשלב כלשהו בחייו. היופי בהן הוא שהן שאלות חשובות באופן אובייקטיבי. שאלות טובות ומהותיות וגדולות שקיימות בעולם, גם אם לא היית מתמודדת עכשיו עם אירוע מתסכל רגשית וכואב כמו להיכשל בטסט שהתאמצנו בשבילו. כלומר נניח והיית עוברת את הטסט שלך ומקבלת את מה שרצית כמו שרצית אותו, השאלות האלו עדיין צריכות להישאל. אז אפשר אולי להתחיל למצוא נקודה של אור בעצם זה שהשאלות האלו התעוררו אצלך ונפגשת איתן. זה לא סתם – זה משמעותי ועמוק מאוד.

הכספומט שבשמיים

הקב"ה הוא לא כספומט. אבל למה בעצם? הוא יכול להיות אחלה של כספומט. הרי ממילא הכל ממנו. ואנחנו מאמינים שהוא יכול להביא ולעשות הכל. הרי הכל אפשרי בעולמו של הבורא. חוץ מזה שכל חיינו גדלנו על אמונה שבכוח התפילה לשנות את המציאות, אז אם היא לא באמת עושה את זה בפועל, למה שנתפלל?

כמו שנכון בעיננו שאחרי השתדלות כל כך גדולה שלנו הוא יענה לבקשה שלנו, ככה צריך להיות נכון בעיננו באותה המידה שהוא יכול להחליט שלא לענות לבקשה שלנו. זה ניסיון גדול, אבל דווקא שם האמונה שלנו נמדדת. כי הקשר שלנו אליו לא מתחיל מזה שהוא יגיד 'כן' לכל מה שנבקש. אפשר אפילו שנדמיין לרגע עולם כזה, שבו כל תפילה ובקשה נענית – בעיני זו מחשבה מפחידה. בורא שעונה לכל בקשה קטנה של הברואים שלו ייצור בלאגן, כי הרצונות שלנו לא תמיד מדוייקים לפי הסדר האלוקי, שבסוף מוביל באמת רק לטוב.

במידה מסויימת אני חושבת שההבדל העיקרי בין הקב"ה לכספומט הוא מצד ההתייחסות שלנו אליו. מצד המטרה. לכספומט את באה כשאת צריכה משהו. להוציא כסף. קיבלת – נהדר. הלכת לקנות את מה שרצית והמשימה הושלמה. כשלא קיבלת את הכסף שלך זה מעיד על תקלה. מול הקב"ה זה לא כך. אנחנו לא רק דורשים ממנו צרכים טכניים. אנחנו מחפשים איתו קשר, אנחנו מנסים להתקרב אליו. המטרה האמיתית בתפילה היא לא הצורך הטכני שלי – אלא הקשר שנוצר ביננו, ההיקשרות הנפשית והידיעה שאנחנו זקוקים לו.

משבר רוחני, מה עושים?

יש הרבה מה להוסיף ולדון בנושא התפילה והקשר שלנו לריבונו של עולם, אבל בינתיים מספר דברים שאולי אפשר לעשות מול המצב:

1. שאלות גדולות לא מטאטאים מתחת לשטיח. תשובות קטנות לא יספקו שאלה גדולה. לכן ההמלצה הראשונה שלי היא להרפות. להרשות לעצמך להסתובב טיפה עם השאלה, לתת לה להדהד בתוכך. התשובות שיצמחו ממך יהיו הכי נכונות לך והמקום שהשאלה תפנה לך בלב ייתן מקום להבנות גדולות ומשמעותיות יותר.

2. אנחנו מאמינים שהקב"ה רוצה להיטיב איתנו. יש טוב נסתר שקשה לנו לפעמים לזהות בעיניים, אבל בכל מציאות יש גם טוב גלוי. אפשר לעשות רשימה של דברים טובים שקיבלת גם מחוויית ההכנה לטסט, וגם מזה שלא עברת. ויותר מזה: אילו דברים כן עובדים וכן מצליחים בשבילך בתקופה הזאת. אילו מגמות של הצלחה וצמיחה את כן מזהה בעצמך, גם אם לאו דווקא בתחום הנהיגה.

3. דרך משמעותית נוספת לעבור תהליך בירור מעמיק זה להיעזר באנשים הקרובים אלייך. אני ממליצה לך לפנות לדמות שאת מעריכה ומרגישה בנוח להתייעץ איתה. אולי אפילו ללמוד איתה על תפילה או על בניית קשר עם הקב"ה. בנוסף את כמובן מוזמנת לחזור ולפנות אלינו עם שאלות נוספות.

משבר זו מילה לא קלה, אבל היא טומנת בתוכה הבנה גדולה. בעברית אישה שיולדת היא "יושבת על המשבר". אדם שייכנס ויראה מה קורה בלידה, וישמע את הצעקות וכאב עלול לחשוב שקורה דבר נורא. אבל בעצם יש גילוי של חיים חדשים. כשגדלים יש כאבי גדילה. זה לא תמיד פשוט, אבל זה מעודד להסתכל על קושי כדבר שמזמן לנו תהליך של בירור וצמיחה. מאחלת לך שהוא אכן יהיה כזה.

בהצלחה!

נעמה