חתונה או פרידה

שלום.

אתחיל מסוף דברייך - רמזים וסימנים אלו דברים שיש להם מקום כשהם באים לעורר אותנו למשהו, אבל החלטות לא מקבלים על פיהם, אלא על פי הכרעת השכל. כך שאם הכרעת השכל תהיה להיפרד, לא נמנעים מזה בגלל הסימנים.

באופן כללי, אני חושב שכדי להחליט על הקמת בית יחד, צריך:

א. אידיאלים וערכים משותפים - שהכיוון הרוחני משותף. שרואים את אותו אופי רוחני של הבית. שהדרך שלאורה רוצם לחנך את הילדים משותפת.

ב. פוטנציאל של אהבה - שיש תחושה נעימה יחד. (התחלה של משיכה הדדית).

ג. שאין דברים עקרוניים שמפריעים באופן מהותי - בזה כלולים כל מיני דברים, שמאוד מפריעים לאחד מבני הזוג, ונראה שהם יעיקו עליו בחיי הנישואין. כמובן, לא מדובר בכל דבר שמפריע בצד השני, כי כידוע לא מתחתנים עם בן זוג מושלם (וגם אנחנו בעצמנו לא ממש מושלמים), וחלק מהותי בעבודת חיי הנישואין זה לדעת להתמודד עם חסרונות של בן/בת הזוג. הכוונה היא לדברים שהפרעה שלהם או הרתיעה מהם היא עמוקה. בוודאי לא נכון להתחתן במקרה שיש משהו מהותי שמפריע, מתוך הנחה או חלום שאני אשתנה ואסתדר עם זה, או שבן הזוג ישתנה בע"ה. כי אם זה לא יקרה, זה יכול להוביל לתסכול מתמשך ולצער גדול.

לאור זה אני מציע לבחון את שני הדברים שכתבת.

האם הרמה הרוחנית שלו, שאת מתארת כשונה ממך, היא כזאת שהמשמעות שלה היא בית שונה לחלוטין? האם השאיפות שלו דומות לשלך (לא צריכות להיות זהות, ומותר שתהיינה כמובן חולשות וקשיים, אבל בגדול שיהיה באותו כיוון)?

האם הדברים באופי שלו שמפריעים לך אלו דברים שאת חושבת שאת יכולה להתמודד איתם ולחיות לצידם? ברור שהוא לא אמור להיות מושלם (וגם את כנראה עדיין לא), אבל האם זה ברמה של רתיעה או משהו שאת יכולה לעבוד עליו? אולי נכון ביחס לזה להתייעץ עם מישהי בעלת ניסיון (אמא/רבנית/חברה מבוגרת וכיוצא בזה).

לא הייתי ממהר לפסול ולהיפרד בגלל הדברים הללו, אבל מצד שני לא הייתי מתעלם מהם, אלא בוחן אותם לאור הדברים לעיל.

אם בסופו של דבר המסקנה שלך תהיה שנכון להיפרד, זה ממש לא אומר חלילה שאת מאבדת את הזיווג שלך, כי אם זו תהיה המסקנה, אז זה מה שנכון לעשות.

בע"ה הקב"ה יסייע לך לקבל החלטות נכונות

בהצלחה רבה