חוטא

ב"ה

שלום.

לא כדאי לך לנקוט כלפי עצמיך בהענשה עצמית.

אתה החלטת שאתה לוקח תפקיד מינימום של "הסגן של הקב"ה.." ואתה מחליט מה מגיע ומה לא מגיע מה העונש לכל נפילה ומתי להעניש ?

עם כל הצניעות והענווה מי מינה אותך?

אחרי הפתיחה הקצת קשה הזו נראה לי שכדאי לך לנסות ולהתמודד עם המצב שבו אתה נמצא ולא לברוח ממנו.

מעצם בריאת העולם טבע הקב"ה טבע בעולם של ירידות ועליות ,נפילות והתרוממויות רע וטוב,יצר טע ויצר טוב טומאה וטהרה עצב ושמחה והם משמשים בערבוביה.

המציאות היא מציאות מעורבת ולפעמים הערבוב הוא כ"כ גדול עד שהטוב עוטף את הרע והרע עוטף את הטוב .

הכלים שהקב"ה נתן לנו על מנת להתמודד עם המציאות המורכבת הזו הם כלים שרק מי שיצר את המציאות יכול להגדיר במדוייק את הכלים ואת הוראות ההפעלה שלהם.

וכל ספרי המוסר והמחשבה בעם ישראל מלאים מעצות ותחבולות כיצד להתמודד עם המציאות הזו.

אני רק אזכיר לך שהיה אדם אחד ושמו יונה הנביא שלא רצה להתמודד עם המציאות ובחר לברוח ממנה.

הוא ברח וכל הזמן היה בירידה והדרדרות

פסוק ג "וירד יפו"

פסוק ג "וירד בה לבוא עימהם,"

פסוק ה "וירד יונה אל ירכתי הספינה"

והמהפך חל כשהוא הכיר בעובדה "עיברי אנוכי ואת ה' אלוקי השמיים אני ירא"

ברגע הזה הוא ברא לעצמו את קרש ההצלה שלו .

זו הנקודה שהרימה אותו מתוך המקום הנמוך ביותר שבו הוא היה.

ולכן לדעתי כדאי לך לאמץ לעצמיך את דפוס ההתנהגות הזו לנסות לחזק בעצמיך את החוליה החלשה הזו שהיא ההכרה בכך שלא אתה מחליט אלא יש בורא לעולם והוא מחליט ואתה ואני ואנחנו צריכים להמליך אותו עלינו ולקיים את דבריו ומצוותיו .בין אם נוח לנו הדבר ובין אם לא נוח לנו הדבר .

הוויתור העצמי הוא המקום שבו שהיצר הרע שמח על הניצחון שלו. מפני שלא עצם החטא היא הבעיה (מפני שאפשר לתקן) אלא העצבות והרפיון שבאים בעקבות החטא. זו הבעיה ואם תזהה את העיניין הזו בתוכך יהיה לך קל יותר להתמודד.

בהצלחה,

עוזיאל אליהו,

.