קשר בגיל צעיר שההורים לא מאשרים: להיפרד?

מעיין יקרה שלום!

קודם כל התנצלותינו הכנה על האיחור בתשובה. ננסה בכל זאת להיות לך לעזר.

השאלה שלך נוגעת בשני רבדים. ברובד הפנימי יש כאן שאלה עמוקה בדבר עצם שמירת נגיעה. האם מגע הוא חשוב ועד כמה, ומהו בכלל מקור האיסור הזה. ברובד החיצוני את שואלת שאלה אמיתית וחשובה על הקשר עם הורים במערכת זוגית. ננסה להתבונן מעט פנימה.

פנים

ברובד הפנימי, את מעלה כאן סוגיה חשובה ומהותית מאוד הנוגעת באחד הנושאים החשובים ביותר בעולם היהודי- קשר בין איש לאישה. התורה, בניגוד לעולם המערבי, בונה אידיאל שלם ושונה של קשר זוגי. בסרטים המערביים הנפוצים כיום כל קשר כמעט תמיד מבוסס ראשית כל על התאהבות ועל מגע. המגע הרבה פעמים אף יהיה מגע בוטה, אגריסבי, הוא ישתקף כערך הנשגב ביותר של הקשר הזוגי בין גבר לאישה ולעיתים יהיה הסיפתח של הקשר. לא כך בתורה. לא מעט פעמים בתנ"ך מוזכר הביטוי מציאת חן. מסבירים חכמינו שמציאת חן מורכבת ממראה עיניים ומחוכמת לב. כלומר התורה נותנת דגש רב מאוד על חוכמת הלב, על הקשר העדין שנרקם בין איש לאישה כגורם משמעותי במציאת חן, ביופי, בצדדים הגופניים של הקשר.

לא רק זאת אלא שהתורה מרחיקה ומייצרת ציווים מרחיקי לכת הנוגעים לקרבה הגופנית. קרבה גופנית שלפני חתונה אסורה כליל וגם אחרי החתונה- הקירבה היא קרבה בעלת גבולות, גם לאחר חתונה יש הלכות נידה שמתירות ומרחיקות קרבה גופנית בין בני הזוג.

התורה מבקשת לייצר כאן בניגוד לכל מה שהורגלנו לחשוב, לצרוך ולקרוא, קשר זוגי עמוק ונעלה. קשר שהקרבה הגופנית בו היא כל כך עמוקה ומיוחדת ובגלל כך היא באה לידי ביטוי רק בזמן מסוים ולאחר חיבור עמוק ופנימי שנוצר. תארי לעצמך כמה מגע שכזה הופך למשמעותי לאחר שכבר בנית קשר נפשי ופנימי עם האיש שמולך במשך כמה חודשים, וכמה שטחי מגע כזה עלול להיות כשאת מכירה את האיש שמולך רק שבועיים.

כיהודים מאמינים אנו יודעים שמשה אמת ותורתו אמת. אנו יודעים ששינוי התפיסה הזו שנדרש מאיתנו ומחייב אותנו לגבורה, הוא טוב וסופו להביא אותנו אל הטוב. אנו מאמינים שהגבלות אלה נועדו לרומם ולהעמיק את החיבור הפנימי שלנו עם בן הזוג כך שהחיבור שלנו ייהפך לאחד ממש.

לכן אני מציעה לך להתבונן עמוק יחד עם חבר שלך ולשאול את עצמך- האם אנו מוכנים לגבורה הזו? האם אנו מכוונים לחיבור פנימי ועמוק ורוצים להיות כלים ראויים לכך? האם אנו מוכנים להתמקד כרגע אך ורק בקשר הפנימי שלנו בידיעה שהחיבור הגופני שיבוא אחר כך יהיה גדול ועצום מאוד?

אלו שאלות קשות ומבגרות אך הן מצמיחות. הן יבנו בך בסופו של דבר קומה אמונית חדשה ומחושלת. הן דורשות מכם בחירה אמיתית בתורתו אמת, ואלו הם חבלי לידה. לידה שסופה ליצירת חיים גדולים יותר.

חוץ

ברובד החיצוני יותר, השאלה שלך עוסקת בסוגיה המורכבת של קשר בין הורה לילד כשהילד נמצא במערכת זוגית. לעיתים קרובות מערכת שכזו יוצרת דילמות של מעין בחירה בין בן הזוג לבין ההורים.

בסיטואציה כזאת חשוב קודם כל לזכור שההורים שלך כאן בשבילך ורוצים בטובתך, תמיד. גם אם לעיתים נראה לנו שלא, הם רוצים בטובתינו ובעתידנו. נוסף לכך, לא מעט פעמים יש להורים שלנו לא מעט חוכמת חיים שלנו אין עדיין ולכן חשוב וכדאי לשמוע להם. בסוגיה שלכם, אני ממליצה ראשית כל לברר ביניכם את הסוגיה הזו, מדובר כאן על החלטה לא קלה שצריך לבחור בה כיצד אתם רוצים לבנות את הקשר שלכם. בסופו של דבר אתם צעירים מאוד וגם אם אתם מכוונים לחתונה, מדובר על שנתיים לפחות עד שתגיעו לשם ושנתיים כאלה עלולות לגבות מכם מחיר יקר. לכן יכול להיות שפרידה זמנית על אף הקושי שבה יכולה לתת לכם קצת אפשרות לחשוב מחדש על הדברים, למתן מעט את ההתלהבות של הקשר. ההתאהבות והתחושה הגדולה של חיבור שאת מרגישה היא מבורכת ומדהימה, רק צריך להיזהר שהיא לא שואבת אותנו לצעדים שנצטער עליהם אח"כ.

כלים

על כל מקרה שהוא, אני ממליצה לך למצוא דמות בוגרת ועדיף תורנית לשתף אותה בלבטים שלכם. זו יכולה להיות מחנכת או מדריכה או כל דמות אחרת, כך שבכל החלטה שתחליטו יהיה לכם ליווי ותוכלו לקבל החלטות טובות.

אני מציעה לכם בנוסף לקבוע גבולות ברורים למפגש ביניכם. נסו לקבוע שאתם נפגשים רק במקום הומה אדם ולא בבית בחדר סגור, נסו לקבוע שעות מסוימות (מאוחר בלילה) בהן אתם לא מדברים כי אלו שעות מועדות לפורענות.

באשר להורים שלך, אני ממליצה לך לשבת איתם (או רק עם אמא) לשיחה כנה בה תשתפי אותם במה שעובר עלייך ותסבירי להם בכנות וברגישות שתשמחי לעזרתם אבל כרגע את צריכה קצת מרחק. תתפלאי לדעת כמה הם ישמחו בשיחה כנה שכזו.

לסיום יקירתי, אין ספק שזו שאלה גדולה ואשרייך על הבירור העצמי והעמוק שנקרה כאן בפנייך. אני בטוחה שכל בירור שכזה, על אף הכאב, סופו לגדל אותנו ולבנות בנו קומה אמונית נוספת של אנשים גדולים ובוחרים.

מאמינה בך מאוד, בכוחותייך ובהחלטותייך.

תאמיני בעצמך ובה'.

כאן שוב לכל שאלה,

נועה

(28)