שאלה
היי.
הכרתי לפני קצת יותר משנתיים חוזר בתשובה והפכנו לזוג. גם אני חזרתי בתשובה ומחיים חילוניים לגמרי התחלתי לשמור כשרות שבת צניעות ולהתחזק מאוד מאוד.
היינו בזוגיות ארוכה של שנתיים, חיינו בחטא ועשינו לצערי כל מה שעשינו. אבל היא הייתה זוגיות די מוצלחת. (לא עד כדי כך תיכף תשמעו...) נפרדנו די ברע. הוא קצת נשאר מאחור והיה לי קשה עם הפערים הרוחניים שיש בינינו, עם החטאים שאנחנו עושים ולו בכלל לא הזיז שזה מפריע לי... בעיקר לא יכולתי להתמודד עם זה שיש לו הרבה זוהמה בטלפון הנייד. וזו הסיבה הכי גדולה שבגללה נפרדנו. אז בעקרון הייתה אהבה מאוד גדולה הייתה גם קנאה והיו הרבה ריבים. והדבר הכי הכי חשוב שיש לציין הייתה אלימות. ואפילו אלימות קשה (כלפיי). מאז שנפרדו דרכינו התחלתי לשמור נגיעה ולצאת לפגישות עם אנשים דתיים בשמירת נגיעה. וזה לא כל כך עבד, וזה מה שמביא אותי לתהות.. אולי זו הייתה טעות שנפרדתי ממנו? אולי לא אמצא אף פעם מישהו שיאהב אותי כמו שאהב אותי? אולי הוא היה הזיווג שלי ופספסתי אותו? עם כל הקושי ועם כל הרע אולי אני הייתי זאת שצריכה לחזק אותו, לעזור לו לחזור בתשובה? כל השנתיים האלה ניסיתי ולא הצלחתי. כמה תפילות, כמה בכיות.. אין לתאר בכלל. איך אני יודעת מה רצון השם? כל פעם חיפשתי ממנו תשובה, כל השנתיים האלה.. ואני עד עכשיו לא יודעת אם הצעד שעשיתי נכון. איך אני יודעת אם אני אחראית לכך שנפרדנו ואם זה היה רצון השם? ברור לי שרצון השם הוא לא שנחיה בחטא אבל האם זה אומר שאנחנו לא הזיווג? אני לא מצליחה למצוא באיזה דרך השם רוצה שאלך ואני כל כך מבולבלת. אני מדברת עם השם אבל מרגישה שהוא לא נותן לי תשובה. אני זוכרת את הימים שבכיתי לו כל כך הרבה שיוציא אותי מהזוגיות הזאת אבל אולי זאת הייתה טעות? איך מקבלים סימנים?
תשובה
שלום יקרה,
ברשותך נשים רגע את השאלות על רצון ה' בצד ונתייחס לדברים שכתבת בהתחלה.
את מתארת מצד אחד זוגיות מוצלחת ואהבה גדולה, ומצד שני פערים ביניכם, ויותר חשוב מזה- אלימות.
זוגיות לא יכולה לכלול בתוכה אלימות.
זוגיות זה מקום של אהבה, הדדיות, כבוד, נאמנות..
הצלחת להרגיש את התחושות האלה בקשר איתו?
יכול להיות, וזה טבעי לגמרי שיש בו איזה שהיא תכונה שמושכת אותך, ולכן את גם חוזרת כל הזמן לקשר הזה, כי את מחפשת את התכונה הזאת, את המקום שבו קיבלת ממנו משהו שרק הוא נתן לך.
אם תנסי רגע להסתכל בהסתכלות רחבה יותר, אפילו תחזרי לשאלה שאת בעצמך שאלת ותקראי אותה שוב-
זאת נשמעת לך זוגיות שטובה לך? שאת רוצה בה באמת? את כותבת על ימים שלמים שבכית שאת רוצה לצאת מהזוגיות הזאת. הלב לא משקר.. גם אם ההרגשה כרגע היא שאין משהו אחר, תזכרי מה המקום שהיית בו עשה לך, איך הרגשת. ויותר מזה- את בתהליך התחזקות, את בונה לעצמך שאיפות ורצונות גבוהים. הזוגיות הזו מתאימה לכם?
הרצון להבין את רצון ה' הוא מדהים, וזו באמת עבודת החיים שלנו. אבל לפעמים צריך שליחים כדי שיעזרו לנו להגיע לבירור הזה..
נשמע שעברת חוויה בקשר הזוגי שהיה לך שהשאירה עלייך חותם עמוק בנפש. וכדי להצליח להתקדם, אפילו כדי להצליח לראות את התמונה בצורה יותר רחבה, צריך מישהו מבחוץ שיוכל לעזור. כמו שכדי לראות איך את יפה את הולכת למראה והיא משקפת לך את המראה שלך, כך גם בנפש- כדי להבין מה קורה איתנו צריך מראה.
לכן חשוב שתמצאי לעצמך אשת מקצוע טובה- יועצת או מטפלת שתוכל לעבד איתך את החוויה שהייתה לך בקשר ולעזור לך להבין מה הצעד הנכון בשבילך.
יש משהו מרתיע במילה "טיפול", אבל למרות הרתיעה חשוב להבין שכמו שכשיש שאלות על עניינים גופניים הולכים לרופא כדי לברר ולראות איך לטפל, הנפש חשובה לא פחות.
אם תרגישי שאת מתקשה למצוא מקום טוב את מוזמנת לפנות אלינו וננסה לעזור, אבל אל תוותרי.
חז"ל אומרים ש"אין חבוש מוציא עצמו מבית האסורים"- מי שבכלא לא יכול לשחרר את עצמו, והאמירה הזאת באה להגיד לנו שכשאנחנו נמצאים במקום שלא טוב לנו אנחנו צריכים עזרה חיצונית- יד, חבל או סולם שיגישו לנו מבחוץ, שיעזרו לנו לפתוח את המבט, להקשיב לעצמנו ולהבין מה טוב בשבילנו.
אני מאמינה שכשתצליחי לשחרר את הקשר ההוא שהיה לך גם תצליחי ליצור קשרים חדשים בקלות יותר.
מאחלת לך בהצלחה בכל!
נעמה