התורה משעממת אותי - מה עושים?

שלום לשואל היקר!

שמחים שפנית אלינו. תודה על השיתוף הכנה מעומק הלב בנקודה כל כך חשובה בחיים. אציין שאיני רב, אך מקווה שהתשובה תועיל לך ותפתח לך איזשהו כיוון בעז"ה.

אתה מתאר כאן בפשטות חוסר עניין בתורה ובמצוותיה, וזה למרות שאתה מבין בצורה שכלית שהתורה היא הדבר הכי חשוב בחיים שלנו. יש בך רצון לחיות חיי תורה עמוקים אך העובדה שאתה עם מרץ ואנרגיות מקשה עליך ללמוד תורה ולהתפלל.

מה מגדיר אותנו בתור אנשים דתיים?

יש הגדרות רבות לאדם 'דתי', רבות מהן מגיעות בכלל מדתות אחרות ולא מהיהדות שכלל אינה דומה להן. אך באופן פשוט ההגדרה הרווחת היא שמירה על תרי"ג המצוות ועל פרטי הלכותיהן. זו דרישה לא קלה בכלל, אך אדם דתי הוא אדם שיש לו מטרה כזו.

אך עדיין, זה נשמע קצת חסר ו-'יבש' – ולכאורה יכולים להיות הרבה אנשים שיעמדו בתנאי הזה אך הם לא ממש מחוברים לתורה..

ובאמת- הקב"ה מחפש משהו אחר – "רחמנא ליבא בעי". הקב"ה רוצה את הלב שלנו, שנהיה מחוברים אליו, לנותן התורה, למי שמחייה אותנו בכל רגע ורגע. שלא ננסה רק 'לצאת לידי חובה' אלא נהיה מחוברים אליו ונרצה להיות קרובים אליו.

איך צריך להראות אדם תורני?

אמנם נדמה לנו שיש רק 'דגם' אחד של אדם דתי רציני. אחד כזה עם כיפה גדולה וזקן, אברך שיושב ולומד תורה כל היום. שיודע את כל ההלכות ותמיד יש לו דבר תורה מוכן. אחד כזה שמתפלל בחשק רב ותמיד עם חיוך על הפנים.

אך לרוב האנשים הדגם הזה נראה רחוק מאוד מהם. ובדרך כלל המסקנה המתבקשת היא שיכול להיות שאנחנו דתיים, אך אנחנו לא בדיוק תורניים וחיים חיי תורה באמת..

הייחודיות שלי בתורה

כל אחד ואחת מאיתנו הם דגם מיוחד, נשמה מיוחדת שהגיעה לעולם כדי לעשות שליחות חשובה מאין כמותה. קיבלנו סל של כוחות וכישרונות כדי לעשות את השליחות שלנו. המסגרת ההלכתית מחייבת את כולנו, והיא הדבר היחידי בו אנחנו צריכים להיות שווים.

מעבר לזה, יש הרבה מקום להביא את עצמנו, ואם אני בחור נמרץ שקשה לו יותר עם לימוד תורה ותפילה. אז נכון שלא אוכל לוותר עליהם לחלוטין, אך אוכל למצוא מניין יותר קצר או מניין שאני יותר מתחבר אליו. וגם בלימוד תורה, אני לא אלמד כל היום גמרא והלכה אם זה לא מעניין אותי. אלא אמצא עיסוק שאני מרגיש שמממש את הכוחות שלי ומביא איתם טוב לעולם. ובמקביל אנסה למצוא איזה נושא שמעניין אותי בתורה ואשלב אותו בחיי היומיום. זו יכולה להיות חברותא קצרה עם חבר או רב שאני מתחבר אליו, שיעור, ספר ועוד ועוד.

תוכל לנסות להתייעץ על כך עם דמות תורנית, רב או מחנך שאתה מתחבר אליו ומעריך אותו. כדי לסלול לך את דרכך הייחודית והחשובה מתוך תורה.

אך הנקודה החשובה ביותר היא להרגיש הכי טוב ולשמוח במי שאני. אני מקיים את רצון ה' לא פחות מאותו אברך שלומד תורה. אלו הן לא מילות נחמה ועידוד, זו האמת! וכשמבינים אותו ומצליחים באמת לחיות אותה- אז החיים נהפכים לחיים מלאי משמעות ועומק – מתוך התורה! ולא כמסלול עצמאי שלא קשור אליה.

לסיום, נביא את דברי הגמרא במסכת ברכות. בו מצוטט משפט חשוב שהיו רגילים בו חכמי יבנה – "אני בריה וחברי בריה אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכווין לבו לשמים".

לסיכום, לרובנו יש 'דגם' של איך צריך להראות אדם שחי חיי תורה. אך הוא אינו נכון לגבי רוב האנשים, לכל אחד ואחת מאתנו דגם מיוחד שנובע מתוך התורה וחשוב שנסלול לנו את דרכנו הייחודית. היוועצות עם רב או מחנך יכולה לתת כיוון לדרך שלנו מתוך התורה. הנקודה החשובה ביותר- היא השמחה על הנפש המיוחדת שהקב"ה נתן לנו וההודאה לו על שזכינו לקבל אותה.

בהצלחה רבה! חזק ואמץ!

מוזמן לפנות שוב בשמחה

כפיר