שאלה
בן דוד שלי חרדי , בן 18
ואני בת 22 מסורתית . אנחנו מעולמות שונים ושומרים נגיעה . אבל הוא מאוהב בי ויש פעמים שאנחנו כושלים בשמירת נגיעה בדברים הקטנים שכאילו זה בטעות אבל לא ( לעולם לא התחבקנו/התנשקנו) . לא מצליחים להגיע לפתרון שיעזור לנו להתמודד עם הבעיה .
להתחתן זה לא פיתרון וגם לא לנתק קשר .
אשמח לעזרה ולייעוץ נכון .
תשובה
שלום לך.
תודה רבה שאת פונה ושואלת, זה לא דבר ברור, בטח לא במצב כזה שאת מתארת כשזה גם קשור במשפחה.
את מזכירה שאתם מאוהבים ונכשלים בשמירת נגיעה בדברים הקטנים (ועצם זה שאת מרגישה צורך להזכיר שלא התחבקתם או התנשקתם, מדר על הרצון במובן מסוים) אל אני חושב שזה לא רק אהבה אלא גם משיכה.
למה אני מדבר על משיכה?
כי זה הגיוני שיהיה, לפעמים גם בני דודים.
זה קשור למשיכה בין מינים וזה לא משהו שאפשר או רצוי לפתור – בלעדי זה קשה לראות איך שני הפכים, גבר ואשה, היו בונים בית גם יחד.
אז מה עושים?
דבר ראשון כשמבינים שזאת משיכה, ולא בהכרח אהבה (אולי התאהבות) אז צריך בעצם להכווין את הרגשות למקום שיודע גם לבנות את האהבה, וכנראה זה לא יחד כי האפשרות של להתחתן לא על השולחן כמו שהזכרת.
אני לא אומר גם לנתק קשר, וודאי לא בטווח ארוך אבל אולי בטווח קצר לנתק מעט ולהתמקד בחיפוש אר האחד האמיתי שלך, והוא אחרי האמיתית שלו.
האם את חושבת שזה משהו אפשרי?
בנוסף, כיוון שאתם כבר בעלי קשר כלשהו לקיים שיחה של 'יחסנו לאן' ולהבהיר מה כן יש ביניכם, קשר משפחתי, ומה אין, קשר זוגי.
לדבר על הגבולות שלכם לאור הדברים שהיו ולאור העתיד הרצוי.
זה לא יהיה קל, ולכן אני מציע לדבר על זה מהמקום של הצרכים שלך.
"לי חשוב שלא נרגיש מפוחדים זה מזו וזו מזה, אבל מצד שני אני מרגישה שאני צריכה גבולות ברורים בשביל זה" וכו'.
זו התחלה ואם צריך עוד עצות או שיש שאלות בנושא זה או נושאים אחרים תרגישי בנח לפנות ולשאול.
נתנאל
(14)