מנסה לא להישבר למרות משברים וניסיונות - איך עושים את זה?

שלום לך יקרה.

נשמע מהדברים שלך שאת עוברת התמודדות לא פשוטה, שאת צודקת שאת קוראת לה בשם הנכון יותר- ניסיון. לפני שנגיע לניסיונות וננסה לענות על השאלות שלך, חשוב לי להגיד שהשאלות שאת שואלת הן שאלות גדולות, שכל הזמן מנסים למצוא להן תשובות... ברור שאת לא שואלת את השאלות האלה סתם, ויש משהו שקורה או שקרה לך והוביל אותך לשאלות הגדולות האלה. אני יותר ממזמינה אותך (אם תרצי כמובן..) לפנות אלינו לשתף יותר במה שעובר עלייך, כדי שנוכל להבין יותר ולעזור לך.

תראי, למרות שזה מתסכל צריך לזכור שאנחנו לא בוחרים את הניסיונות שלנו בחיים- מה הם יהיו וכמה ניסיונות נעבור. הניסיונות האלה יכולים לבוא אלינו כמו גלים בסערה, וכל פעם נראה לנו שהנה בא הגל האחרון ואחריו נוכל להרים את הראש מעל המים ולנשום- ואז מגיע עוד גל אחד ומציף אותנו שוב ודורש מאיתנו כוחות מחודשים. מתי יגמרו הגלים אלה ונגיע לרגיעה? אנחנו אף פעם לא נדע. וגם יכול להיות שכל החיים נהיה בתוך הסערה הזאת. השאלה האמיתית היא כמו שאת שואלת בסוף- איך מתחזקים לא ליפול. איך מצליחים לעבור את הניסיונות ולהתחזק מהם, ולא להרגיש שכל פעם נופלים וצריך לקום. איך מצליחים להרים מבט כשנמצאים בתוך הניסיון עצמו.

הנקודה הראשונה היא בכלל להבין שאנחנו נמצאים בתוך הניסיון. ואם אנחנו מבינים שכרגע הקב"ה מנסה אותנו, זה כבר נותן לנו את האפשרות להבין שלניסיון הזה יש מטרה. הוא לא סתם, הוא לא בא כדי לעשות לנו סתם רע, אלא אם הקב"ה מנסה אותנו כנראה שיש לו איזה סיבה, איזה תכלית שבשבילה הוא מנסה. זה יכול להיות כדי להוביל אותנו למקום טוב יותר, זה יכול להיות כדי שנגלה בעצמנו כוחות חדשים, וזה יכול להיות כדי שפשוט נתמודד... ונלמד איך לעבור קשיים בלי ליפול (שזה לימוד חשוב מאוד).

הנקודה המרכזית היא להבין שאת המציאות מסביבנו שמקשה עלינו- אנחנו לא יכולים לשנות. לא בחרנו בה והיא לא בידיים שלנו. מה שאנחנו יכולים לשנות ולבחור בו כל הזמן זה איך אנחנו נסתכל על הדברים, מתוך איזה מבט. אם נחזור לדוגמה של הסערה בים- אז לכבות את הסערה או להפסיק אותה אנחנו לא יכולים. אבל אנחנו בהחלט יכולים לבחור להתחיל לשחות, לפעול בעצמנו כדי לא לטבוע.

אז מה אפשר לעשות? איזה כלים יש לנו כדי להתמודד?

אמונה- אמונה אמיתית באה בדיוק במקומות שאנחנו לא רואים בבירור מה קורה ולא מבינים למה. לא סתם אומרים "להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות". בבוקר- כשהכל מאיר והשמש זורחת הכי קל להגיד תודה, לראות את הטוב. אבל כשמגיע הלילה ויש חושך, ופתאום יש הרבה צללים- שם מגיעה האמונה. אמונה חזקה בקב"ה, שלא הביא לנו את הניסיון הזה סתם, אלא שיש לו מטרה, ואמונה שהקב"ה מכוון כל דבר לטוב. ואם אנחנו מאמינים שהוא מכוון את הניסיון לטוב, זה גם יעזור לנו להאמין שהטוב הזה יגיע אלינו. גם אם עכשיו אנחנו לא רואים- יש טוב, והוא מחכה לנו ממש מעבר לפינה...

חוץ מאמונה בקב"ה צריך גם המון המון אמונה בעצמנו. להאמין במי שאנחנו, בטוב שקיים בנו. אחד הדברים הקשים בניסיונות הוא שכמו שכתבת יפה מאוד- היצר הרע משגע אותנו... לא מספיק שקשה לנו הוא גם נמצא לנו כל הזמן ליד האוזן ולוחש לנו "הפעם לא תצליחי, אין לך סיכוי, את לא מסוגלת..." וחלק מהניסיון זה פשוט לא להקשיב לו, לא לתת לו מקום ובטח שלא להאמין לאמירות האלה. אלא להאמין בעצמנו, בכוחות שהקב"ה נתן לנו, במיוחד בזה שאם הוא שם אותנו בניסיון הזה, אז הוא גם צייד אותנו בכוחות המתאימים והמדויקים כדי לעבור אותו. אנחנו רק צריכים למצוא אותם...

ברמה המעשית – אפשר לשבת ולכתוב כל פעם שעולות מחשבות של היצר הרע- את כל מה שהוא אומר לנו, ואז פשוט להפוך את המשפטים- כי הרי היצר הרע אומר בדיוק ההפך מהאמת.. במקום "את לא מסוגלת" לכתוב "אני כן מסוגלת", וככה לפרק את כל המשפטים שלו ולשים את האמת מול העיניים שלנו. אפשר גם לשנן את המשפטים כדי לזכור אותם טוב טוב.

הרפיה- בחזרה לים... (בכל זאת- קיץ). לפעמים שיש הרבה גלים- קשה מאוד לעמוד מולם. אם מנסים לעמוד ולהתנגד הגלים פשוט סוחפים. ומה שעוזר לעשות זה פשוט להיות איתם, להרפות את הגוף ולתת לגלים לסחוף, וככה עוברים את הגל יחד איתו ולא מתנגדים לו. אותו הדבר גם בניסיונות. כמו שאמרנו- אנחנו לא בוחרים את המציאות, ולפעמים אנחנו מוציאים הרבה כוחות רק מתוך זה שאנחנו מנסים להלחם בה, מנסים להתנגד ולשנות אותה. אבל אנחנו לא יכולים... אז הפתרון הוא בדיוק הדבר ההפוך- להרפות. להבין שעכשיו עובר עליי משהו, ואני בתוכו, אני מקבלת את זה שהמצב לא טוב ולא מושלם, ובתוך המצב הזה אני מנסה לעשות את הכי טוב שאפשר.

כשמצליחים להרפות באמת אז נפתח בלב גם המקום לתפילה- מתוך הבנה שזה לא רק אני ומה שתלוי בי, אלא זה באמת משהו שנמצא בידיים של הקב"ה ותלוי בו, ומה שאני יכולה לעשות זה להתפלל אליו שיעזור לי לצאת מזה וייתן לי את הכוחות.

עוד כלי שאפשר להשתמש בו הוא לנסות לדייק את הקושי. לא הרחבת על מה בדיוק הניסיונות, אבל נשמע שזה משהו שהוא לא חד פעמי. לפעמים הניסיון נראה לנו כמו הר ענק שאי אפשר לעבור- כי הכל מציף והכל קשה. אבל אם אנחנו מבינים מה באמת נקודת הקושי שלנו, אז יותר קל לנו גם להתמודד איתה.

אפשר לנסות לפרוט את הקושי לבד, אבל יותר ממומלץ לעשות את זה יחד עם עוד מישהו- כל שמות שרלוונטית ויכולה לעזור לך- במשפחה, חברות, בי"ס... לפעמים רק עצם הדיבור עוזר לנו לאמץ נקודת מבט אחרת, וחוץ מזה גם הידיעה שלא מתמודדים לבד, אלא יש אנשים ששותפים לקושי שלך ויכולים להרים לך את נקודת המבט ולעזור לך להתחזק.

כמו שפתחתי- את גם מוזמנת בשמחה לפנות אלינו (באתר או בטלפון) כדי שנצליח לגעת בנקודות בצורה מדויקת יותר. מוזמנת להתקשר למוקד הטלפוני (1599-5000-54) בימים ג' ו ה', בין 9 בערב ל 11 בלילה, ונשמח לדבר איתך!

שיהיה המון המון בהצלחה בהתמודדות! תזכרי כל הזמן שעצם זה שאת רוצה לא להישבר, שיש בך את הרצון הזה זה כבר כוח גדול מאוד שנמצא בך ויעזור לך להתגבר, ובע"ה תראי ותרגישי את הטוב שיוצא מכל הניסיונות.

בהצלחה גדולה!!

נעמה