אם הכל לטובה - איך נתייחס לעונשים?

שלום לשואלת היקרה.

אני קודם כל רוצה להבחין בין שני מושגים. לפעמים אנחנו מרגישים ש 'הכל טוב' - שבאמת אני מרגיש איך הקב"ה עוזר לי בכל דבר, נותן לי חיים, נותן לי משפחה, עוזר לי בלימודים וכו'.

אבל הרבה מאד פעמים אנחנו לא מרגישים שטוב. אנחנו לא מצליחים בלימודים, יש לנו בעיות בריאות, יש לנו בעיות עם החברים וכו'. ואז אנחנו שואפים להתחזק באמונה ש'הכל לטובה' - שגם מה שלא טוב לנו, ולא נעים לנו - בסופו של דבר מקדם אותנו ועוזר לנו להתקרב לבורא עולם.

לכן, אני לא מסכים עם מה שכתבת ש'הכל לטובה אבל לפעמים יש עונשים'. תמיד הכל לטובה. לפעמים מצליחים להאמין בזה יותר ולפעמים פחות אבל זו האמת. כאשר ח"ו הקב"ה מעניש אותנו - זה לא 'נקמה' או 'עצבים' חס ושלום. הרי הקב"ה הוא לא בן אדם.. עונש משמים הוא תמיד לטובתנו. הוא 'מאפס' אותנו, הוא גורם לנו להסתכל על דברים בצורה אחרת וכן הלאה. לכן, זה לא סותר - עונש או הכל לטובה - זה גם וגם. זה עונש, אבל לא עונש 'סתם כך' חס ושלום אלא זה עונש שיש לו פוטנציאל לעזור לנו להתקדם.

אפשר לראות זה גם בעולם שלנו. לפעמים מקבלים סתם עונשים, אבל לפעמים מה שההורים מענישים אותנו או המורים עוזר לנו להבין שהתנהגנו לא יפה וגורם לנו להתנהג יותר יפה בפעם הבאה - כך העונש הוא לטובתנו.

בהצלחה רבה.

טוביה