הכל לטובה?! ומה עם מי שלא ראוי?

שלום יקרה,

את כותבת שאת עומדת לפני שינויים בחיים ונשמע שאת חוששת מה יהיה לאחריהם. החשש הזה לרוב הוא בריא במינון מסוים מכיוון שהוא מזהיר אותנו ומכין אותנו לבאות. אך כמו שכתבת, בזמנים כאלה חונכנו להשקיט את החשש הזה באמצעות האמירה "הכול לטובה". האמירה הזו בוודאי נכונה אך יש להבין אותה כדי שהיא באמת תשקיט את החשש הזה ותעזור לנו לחיות חיים אמוניים ומלאי ביטחון בה'.

אנחנו אומרים בכל יום לפחות פעם אחת "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו". ה' הוא טוב וזהו עיקר מעשיו- להיטיב לבני אדם. אם נדייק נביא את דברי הרמח"ל שכותב בדרך ה': "שאין חפצו של הקב"ה אלא להטיב, והנה הוא אוהב את ברואיו כאב האוהב את בנו" (פרק ח, שם) ממליצה לך להסתכל בספר ולקרוא את שאר הפרק שמדבר בדיוק על הנושא הזה. אז ראשית כול לפני כל הפלפולים, עלינו להאמין בטוב של ה' ושכל מה שהוא עושה מושגח ומנוהל לטובה. זוהי מהותו. הוא ברא אותנו כדי להיטיב לנו בלי קשר למעשינו. אז מה, תשאלי, אז הכול בעולם הזה טוב? לא בהכרח ואנחנו לא כ"כ במדרגה שממנה נראה שהכול עכשיו טוב. גם משה רבנו חשב שגלות מצרים היא רעה אך ה' הראה לו את הדבר הטוב שיוצא מהגלות הארוכה הזו. לכן איננו אומרים שהכול טוב אלא הכול לטובה, כלומר הכול מכוון לטובה, מכל דבר ייצא דבר טוב. עלינו להאמין שמכל דבר טוב או פחות טוב יצמח טוב. אם נאמין בכך יהיה לנו קל יותר גם לראות את הטוב הזה במציאות עצמה.

ברור שרובנו לא נולדים עם ראייה ואמונה כאלו ואף על פי שמחנכים אותנו להאמין בכך, בפועל לא פשוט להאמין בטוב בכל רגע ורגע ובעיקר לא כשהמציאות לא פשוטה. לכן כדאי לתרגל את הראייה הזו ואולי כך ב"זמן אמת" כלומר בשעת הסתר נוכל לראות את הטוב שייצא מאותו קושי. אפשר לנסות לחשוב על מצבים לא נעימים שהיו לך בעבר ולמצוא את הטוב שיצא מהם. אולי למדת מהם, גדלת בתחום מסוים, הכרת אדם שאת אוהבת, השתנית, הספקת עוד משהו, נפתח לך תחום חדש שלא הכרת קודם ועוד ועוד. באמצעות האימון הזה את מסגלת לעצמך את העין הטובה על המציאות ואת השמחה במה שיש.

אם נתבונן בהיסטוריה של עם ישראל, נראה שאנחנו יכולים להגיד שלא רק שהכול לטובה אלא שהכול מחושב בדקדוק רב עד כדי כך שבמקום שמגיע חושך מגיע אחר כך או אפילו ביחד אור גדול. הדוגמה הקלאסית והקרובה אלינו בהיסטוריה היהודית היא השואה. אין שום ספק שהשואה הייתה חושך עצום ודבר שלא היה ובע"ה לא יהיה בהיסטוריה האנושית כולה, אך מצד שני היא הולידה את מדינת ישראל שהיא דבר טוב שאין עוררין על הטוב שבו. כך גם בגירוש גוש קטיף שברור שהוא עצמו הזיק ועדיין מזיק למדינת ישראל ולעם ישראל. אבל הרבה אומרים שהוא השפיע על ההתעוררות להקמת גרעינים תורניים בערים וחיבור של חלק גדול מהעם לארץ ישראל ולתורה, עד כדי כך שהיום הרבה מבינים שיהודה ושומרון הם עובדה מוגמרת ואין מצב לתת לערבים חלקים משם. במבט לאחור אנחנו יכולים לומר ששני האירועים הללו התרחשו בדיוק בזמן שיכל להביא את התולדות שהאירועים האלה הולידו. אי אפשר לדעת אבל אם שישה מיליון יהודים היו נטבחים 100 שנה לפני כן, לא בטוח שהיה יישוב יהודי בארץ שיכל לקלוט את הניצולים ולא הייתה קמה מדינה. וכך גם החיבור לעם ולארץ סביר להניח שלא היה קורה 10 שנים לפני כן בעת רצח רבין. אימון עוד יותר מאתגר הוא לנסות לראות את האור כבר בעת החשכה. כלומר לראות מה הקושי הזה עכשיו מגדל אותי ומה אני יכולה לקחת ממנו ולצמוח ממנו.

אחרי שהסברנו שהכול מוביל לטוב, אפשר לומר גם שהעמדה הזאת צריכה לבוא על גבי השתדלות ראויה ועל גבי תפילה על הדבר עצמו וגם על כך שנראה את הטוב שבו בעיניים שלנו.

שאלת על העונש. אני לא רוצה להיכנס יותר מדי לעניינים של שכר ועונש כי אינני מתיימרת להבין בהם. ובכל זאת העיקרון הוא שגם העונש מוביל אותי לדבר טוב, לזיכוך וליכולת להיכנס לעולם הבא. אומרים שגם מי שנכנס לגהינום, נכנס לשם למשך שנה עד שמזדכך ועובר לגן עדן. אף עונש לא מגיע 'סתם' אלא מטרתו להביא אותנו למצב שאנו ראויים לטוב. מה גם שכדאי לדעת שאין שכר ועונש בעולם הזה אלא הכול ניתן בעולם הבא. אך אם הנושא מטריד אותך עדיין את מוזמנת לשאול אדם בסביבתך או לפנות אלינו שוב ונענה יותר בפירוט על העניין הזה.

הנה עוד תשובה שיכולה לסייע לך בהבנת העניין הזה- https://www.makshivim.org.il/answer?id=681188

מאחלת לך שתראי את הטוב, תשמחי בו ותצמחי ממנו.

כל טוב, רינת.