שאלה
א. הרבה פוסקים כתבו שמותר להוציא תינוק בעגלה ונכה בכסא גלגלים ע"י גוי במקרה של צורך גדול, שזה שבות דשבות במקום צורך גדול (כרמלית ואמירה לגוי). 1. במקרה שאין גוי, האם כשיש צורך גדול מותר ע"י שני אנשים שכל אחד דוחף פחות מד' אמות ומחליפים ביניהם? 2. הרבה פעמים קורה שיש אדם זקן שיכול ללכת בעצמו אבל לא מרחקים גדולים, וצריך להגיע למקום רחוק שאינו יכול ללכת ללא כסא גלגלים (ואינו יכול אותו זקן להזיז את הכסא גלגלים בכוחות עצמו). האם ניתן להקל במקרה כזה משום שהוא חי הנושא את עצמו? 3. האם אפשר לומר לגבי תינוק שזו מלאכה שא"צ לגופה, כי אין עניין שהתינוק יועבר מרשות לרשות, אלא רק שאינו יכול להישאר בבית לבד (לכאורה בכל המקרים האלה זה גם שבות דשבות)? האם במקרה שיש חשש לפגיעה בכבוד הבריות אפשר להקל יותר?
ב. אדם שרגיל ללכת עם ציצית תכלת, ועכשיו יש לו רק ציצית רגילה, האם אסור לצאת עם ציצית רגילה, או שזה דומה יותר לציצית בלילה שמותרת?
תודה רבה
תשובה
ב"ה
שלום.
1. כן.
2.בודאי.
3.כן.
4.אין נפקא מינא.
ככלל כדאי שתדע שהתורה היא תורת חיים והאדם מצווה לחיות פשוטו כמשמעו .
ולכן לא ניתן להחמיר על בעלי מוגבליות על חשבון ההלכה ויש לעזור ולסייע ולמצוא פתרונות על מנת שגם לחלשים והמוגבלים יוכלו לענג את השבת.
בהצלחה,
עוזיאל אליהו,
.