האם טוב למות בעד ארצנו?

"טוב למות בעד ארצנו" זו סיסמה בתרבות הישראלית, המבוססת על דבריו האחרונים של יוסף טרומפלדור. שהיה אחד מהמנהיגים הציוניים לפני 100 שנה בערך. בעקבות מותו בקרב תל חי זכתה הסיסמה לתהודה רבה.

המשפט הזה לענ"ד קצת מבלבל ומתעה.

מוות של יהודי זה דבר שלילי. אי אפשר לומר עליו "טוב למות".

התורה לא רואה אידיאל במוות אלא ההפך: התורה כותבת: "אלה המצוות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" ודורשים על כך חז"ל (יומא פה, ע"ב) "וחי בהם - ולא שימות בהם".

אסור למות בשביל לקיים את המצוות, מלבד 3 עבירות שעליהן נאמר: יהרג ואל יעבור:

א. עבודה זרה.

ב. גילוי עריות.

ג. שפיכות דמים.

עבור מצוות אחרות לא צריך למות, אולם כאשר אנו מדברים על ארץ ישראל הדין קצת שונה. כתוב בגמרא (ברכות ה, א): "ארץ ישראל נקנית בייסורים". אין מדובר כאן על מצווה פרטית, אלא על מצווה ציבורית, שלפעמים כדי לקיים אותה צריכים להסתכן (לדוגמה בשירות בצה"ל) ועלולים חלילה גם למות. במלחמת מצווה לוקחים את הסיכון שייתכן שנמות כדי לקיים את רצון ה'. ומי שמת הוא נקרא "קדוש", שנהרג על קידוש ה'.

אך אין זה אומר שזה טוב למות. כשיהודי נהרג על ידי אויבנו בארץ ישראל זה לא טוב. וזה גם לא תמיד גם "בעד ארצנו". על הממשלה לדאוג שלא נגיע למצב כזה שיהודים יהרגו על ידי אויבנו. ואם זה לא נעשה - זה לא טוב.

לסיכום: התורה בעד לחיות. ובאופן כללי אסור למות כדי לקיים את המצוות (מלבד 3 העבירות).

ובנוסף יש מצווה להלחם מלחמות מצווה, ויש מצווה ליישב את ארץ ישראל. ומצווה זו חלה אפילו כשאדם עשוי קצת להסתכן בכך (צריך התייעצות הלכתית כמה ואיך מותר להסתכן).