שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב,
הציבור שלנו ידוע ככזה שמאמין באידיאולוגיית 'ארץ ישראל השלימה', שלמעשה אומרת שארץ ישראל שייכת לעם ישראל בכל מחיר, תמיד.
נושא זה מוכח ע"י פסוקים ופירושים רבים בתורה ובתנ"ך.
הפירוש המוכר ביותר הוא פירוש רש"י הראשון לתורה:
"בְּרֵאשִׁית. אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם", שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית?
משום "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם".
שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו."
ההסבר הידוע על פירוש זה הוא שבעצם זוהי ההוכחה שלנו לגויים, שארץ ישראל שייכת לנו. כיוון שהקב"ה ברא את העולם כולו, וגם את ארץ ישראל. וכיוון שהוא ברא אותה, הוא זה שמחליט למי היא שייכת. והוא החליט שהיא שייכת לעם ישראל. עד כאן הפירוש שאותו לימדו אותנו תמיד.
לאחרונה עלתה בי השאלה- הרי רש"י אומר כאן בפירוש: 'הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו'.
ניתן להבין מכאן שבאותה מידה שהקב"ה נתן את ארץ ישראל לעמ"י, הוא יכול גם לקחת אותה מאיתנו. ההוכחה היא שהוא באמת גם עשה זאת. הרי במהלך הדורות, מי ששלט רוב הזמן בארץ היו עמים אחרים, ואילו היהודים שלטו בה רק במשך זמן מזערי מבחינה היסטורית.
אם כן שאלתי היא-האם באמת עלינו להאמין כי ארץ ישראל שייכת לנו בכל מחיר? האם קיומנו בארץ אינו תלוי בשום דבר כלל? האם לא ייתכן ששוב תקיא אותנו הארץ בגלל מעשינו ונצא לגלות? האם בשום פנים ואופן הקב"ה לא יעביר את הארץ לידיים אחרות?
תשובה
שלום
באופן עקרוני את צודקת שישיבת עם ישראל בארץ תלויה במצבנו הרוחני, כמו שמפויע במפורש בפסוקים שאנחנו אומרים כל יום "השמרו לכם פן יפתה לבבכם ... ואבדם מהרה מל הארץ הטובה" וכן בעוד מקומות רבים בתורה.
אבל יש מספר מקורות בחז"ל על כך שגאולה שלישית אין לה הפסק, כלומר שלא תהיה גלות נוספת, וזה הביטחון שיש לנו בגאולה (חפשי באינטרנט את הסיפור על הרב הרצוג שחזר לארץ באמצע מלחמת העולם השניה למרות הסכנה שריחפה מעל הארץ), אם כי זה לא אומר כמובן שאין אפשרות שנעבור עוד קשיים רבים בדרך
כל טוב