הפרעות אכילה - איך להתמודד והאם אפשר למנוע?

שלום שושנה.

החוויה שאת מתארת נשמעת בהחלט לא פשוטה. הדאגה שלך לאחותך היא דאגה לגיטימית מאוד מצד אחד, ומצד שני היא דאגה שמעוררת הערכה רבה.

אנשים רבים מתמודדים בעולם עם תסכול מהמראה שלהם, במיוחד כששאר המשפחה רזה, כמו שאת מתארת. ההשוואה של משקל הגוף שלך למשקל הגוף של המשפחה או החברים יכולה עוד יותר לתסכל ולהעצים את הקושי של האדם המתמודד. את בהחלט צודקת שדברים כאלו יכולים להתפתח להפרעות אכילה בהמשך, וטוב שאת מודעת לזה מבעוד מועד.

בשאלתך את מתארת את החשש מפני פיתוח הפרעת אכילה אצל אחותך. במקביל לחשש שלך כלפי אחותך את מתארת את התחושות שאת חווה כלפי ההתנהגות שלך אמא שלך אליה- את הפחד ממה זה יכול לגרום לאחותך. בנוסף את מתארת את העובדה שאת לא יכולה לפנות אליה ולשתף אותה בחשש שלך, בגלל הקשר שלכן ובגלל הילדותיות שלה. חשוב להפריד ולשים לב האם החששות הללו בעיקר אצלך או שאחותך גם מתחילה לפתח תסמינים של הפרעות אכילה. אני מצרפת פה את התסמינים העיקריים של הפרעות אכילה, וחשוב שתשימי לב אם הם קיימים אצל אחותך או שרק החשש קיים: .

1. הרגשה לא טובה. לפעמים אנחנו מזהים שלמישהי פשוט לא טוב. לא נוח, לא נחמד, משהו מטריד, משהו מציק. טוב לשמור על ערנות כדי להבחין מתי מישהי מתנהגת לא כמו עצמה, מוטרדת ומוסחת יותר מהרגיל.

2. עיסוק מתמיד באוכל ומשקל. ספירה מדוקדקת של קלוריות, הימנעות מאכילה עם אחרים, דיאטה שאף פעם לא מסתיימת, וגם חוסר אנרגיה וחולשה, כל אלה יכולים להעיד על הפרעת אכילה אפשרית. גם רזון קיצוני או הקאות תכופות הן נורות אזהרה.

אז מה אפשר לעשות?

1. קודם כל במידה והקשר עם אמא שלך מספיק טוב הייתי מנסה לפנות לאמא באופן מכבד ולהאיר את עיניה על החשש שלך. יכול להיות שאמא לא מודעת לזה בכלל, ואת תוכלי לגרום לה להבין את החשש שלך ובעיקר את המשמעות של היחס שלה כלפי אחותך. חשוב כמובן לעשות זאת בכבוד ולא בהתרסה כדי לא לפגוע בקשר שלך עם אמא שלך.

2. הייתי מנסה להתייעץ עם איש מקצוע או מבוגר שמכיר את אחותך או את הגיל המדובר לדוג' המורה שלה, היועצת בבית הספר, או איש מקצוע אחר בבית הספר או מחוץ לבית הספר שיכול לעזור לך ולייעץ לך מה לעשות. אולי הוא בעצמו יוכל לפנות לאחותך ולדבר איתה,

3. כמו שכתבת הקשר שלך עם אחותך לא מאפשר שיחה עמוקה על זה, אבל אולי הייתי מנסה להחמיא לה כמה שאת יכולה, ולגרום לה להרגיש טוב במקומות שאת חושבת שזה יכול להישמע אותנטי. יכול להיות שהעצמה של אחותך תעזור לה להרגיש טוב עם עצמה ועם גופה. בנוסף הייתי מנסה לחזק את הקשר עם אחותך ע"י בילוי זמן משותף יחד- צאו לגלידה, לראות סרט, לראות סדרה, או כל דבר שיכול לקרב ביניכן ולאו דווקא מצריך דיבור עמוק ומשמעותי. זה יכול לקרב ביניכן ואולי בהמשך תוכלו לדבר על החששות שלך.

4. במידה ואת חוששת שאחותך מתחילה בפועל לפתח הפרעות אכילה אולי כדאי בכל זאת לדבר איתה ישירות או לפנות לאיש מקצוע או לאחד מבני המשפחה כדי שתוכל לקבל טיפול מתאים.

5. מוזמנת כמובן לפנות אלינו למוקד להתייעץ-8298*

לסיכום: בשאלתך העלית שאלה כ"כ רלוונטית וחשובה- הדאגה להתפתחות של הפרעות אכילה אצל אחותך. כל הכבוד שאת רגישה לזה ומודעת לעניין, את ממש יכולה לעזור לאחותך. דיברנו על היחס של אמא שלך לעניין, ואת הקשר המורכב בינך לבין אחותך. תזכרי שדימוי עצמי נמוך ודימוי גוף מורכב הם דברים שקורים להרבה מאוד אנשים בתקופות שונות אבל טוב להיות מודעים אליהם. חשוב לשים לב האם קיים רק חשש או שיש תסמינים בפועל. אז מה אפשר לעשות? לשתף את אמא בחששות שלך, להתייעץ עם איש מקצוע שמכיר את אחותך ואת סומכת עליו, להמשיך להחמיא לאחותך, ובמידה ואת חוששת להפרעת אכילה בפועל לפנות לאיש מקצוע או למישהו מבני המשפחה.

כל הכבוד על הדאגה שלך! זה מעורר הרבה מאוד הערכה.

נעה

(ns)