גיליתי שאחותי משתמשת בטלפון בשבת - מה לעשות?

שלום יקרה.

בפתח דבריי חשוב לי להביע את הערכתי הגדולה אלייך על לקיחת האחריות וההבנה לדקויות ולמורכבות של ההשלכות של מה שתבחרי לעשות, ושל הסיטואציה עצמה.

אציע כמה נקודות כלליות, מתוכן תבחרי איך להשליך אותן על החיים שלך ועל המקרה הזה.

אנחנו נמצאים בדור "מופלא" כפי שקורא לו הרב קוק זצ"ל, מופלא מלשון פלא. חושך ואור משמשים בערבוביא, מצד אחד חזרה גדולה בתשובה, הפצת תורה רחבה, ארץ ישראל פורחת. מצד שני, אנחנו רואים לצערנו גם תנועה הפוכה.

הרב מסביר שזה מייחד את הדור שלנו – דור הגאולה. אנסה להסביר על קצה המזלג את דבריו המופלאים שמנחים אותי מאוד. ב1000 שנה האחרונות התחילה תקופה של גאולה. בתקופת הגאולה הנשמות שלנו גדלות ומתעצמות מבחינה רוחנית, ומה שסיפק אותן בעבר כבר לא מספק היום. אם בגלות יהודים יכלו ללמוד הלכה, ולקיים את הדברים כי כך צריך לעשות, מאז שהתחילו לנשב רוחות של גאולה זה כבר לא מספיק. הנשמה תובעת תשובות, היא תובעת חיבור לגודל. היא תובעת להבין למה עושים כל דבר? היא תובעת להתחבר. דבר זה הביא את החילוניות, כי כשלא ניתן מענה מספק, אנשים קמו ועזבו, נטשו את הכל.

אז האם החילוניות היא דבר טוב? חס ושלום. אבל, אנחנו מפרידים ומבינים שהיא מגיעה מתוך גודל של נשמה. החילוניות היא תמונת מצב של עמ"י, שב"ה גדל ודורש גאולה, וכעת צריך להכין את הכלים המתאימים כדי לספק לנשמות את המזון המתאים להן.

אז קודם כל, בעיניי זאת גישה נכונה לאמץ, לפני שמתחילים לעסוק בסוגיה של הליכה לצד כזה או אחר, מבחינה דתית.

עכשיו, קצת יותר תכל'ס.

כשמישהו עושה מעשה מסוים, בדרך כלל יש לכך סיבה. בטח אם המעשה נחשב חריג, קיצוני או לא מה שהיה מצופה ממנו לעשות.

מה אחותך רוצה להשיג בכך? מה היא מחפשת? מה חסר לה?

יכול להיות שהיא במצוקה כלשהי והיא צריכה עזרה. מחקרים רבים מראים שכשאדם נמצא במצוקה הוא מנסה לפרוץ גבולות כי זו ההתמודדות שלו. אצל נוער דתי יש עוד גבול לפרוץ, שזה העולם הדתי.

עכשיו, אם היא נמצאת במצוקה, איך אפשר לעזור לה? אז אני לא יודעת להגיד כי אני לא לגמרי מכירה. אבל בואי תנסי לחשוב מה יכול לעזור לה. להשאיר את זה חבוי ומוסתר, אני לא בטוחה שזה רעיון טוב. גם לא בטוח שנכון להתחיל להפיץ את זה. אבל מי הדמות שכן יש לה השפעה עליה? מי הדמות שאת חושבת שכן יכולה לדבר איתה בחכמתה ולנסות לראות איפה היא צריכה עזרה?

אני אסייג את דבריי ואומר שלא בטוח שיש לה מצוקה, אני רק מעלה את זה כאפשרות וזו בהחלט אפשרות.

חשוב לדעת שבדור שלנו אנשים בד"כ מחפשים אהבה, והאהבה היא זו שמקרבת. כלומר אם פעם היו יכולים לדבר במותר או צריך, אסור או חייב, היום זה מושגים שלא כל כך עובדים. אדם יתחבר לאדם אחר מתוך אהבה והערכה, ואם זה לא יהיה, הוא בד"כ לא יקשיב לו.

הייתי מציעה לך, עם כל הקושי, להביע אמפתיה ואהבה כלפיי אחותך, להראות לה שזה שהיא אולי בוחרת בדרך אחרת או מנסה לבחון גבולות, זה לא מונע ממך את הקשר הטוב איתה, זה לא גורם לך פחות לאהוב אותה גם אם את לא מסכימה איתה. אני בטוחה שהיא תעריך אותך אם תראי לה את זה.

לגבי ההורים שלך, אני לא חושבת שהשיקול של לחץ או עצב זה שיקול כאן. אלה ההורים שלך ואת הבת שלהם, ויש דברים שהורים ירצו או יצטרכו לדעת כדי לעזור לילד שלהם.

אולי כדאי לעזור לאחותך ולדרבן אותה להגיד להם בעצמה. אולי כדאי משם לפתח את השיח איתה, לשאול אם היא רוצה שההורים ידעו, ואז לשאול, למה?

העיקרון החשוב ביותר בעיניי כאן הוא, שאם אנחנו רוצים להגיע ללב של בן אדם, לעזור לו ולקדם אותו עלינו לאהוב אותו ולהביע הערכה כלפיו. גם אם זה קשה.

תאהבי את אחותך. תהיי שם בשבילה. תראי לה שאת לא נלחצת ממה שהיא עושה, שזה לא מרגש אותך. עמוק בפנים, את יודעת מי היא. גם אם היא טיפה מנסה לבחון... לפעמים זה שאנחנו נותנים תוקף למשהו במציאות, זה מעלה אותו להילוך הרבה יותר גבוה. אולי היא מחפשת יחס ותשומת לב, ואם כל החברה תילחץ ממה שהיא עשתה ותתחיל לדבר איתה, זה בעצם ישיג את המטרה שהיא חיפשה והיא תמשיך בדרך הזאת. אבל אם אנחנו מראים שאנחנו לא מתרגשים, ושאנחנו ממשיכים לאהוב, אז התשומת לב שהיא מחפשת לא תגיע בדרך הזאת והיא תבין שאין לה מה לחפש שם..

לסיום, יקרה,

נתתי כמה קווים כללים שאני מקווה שיעזרו.

אני ממליצה מאוד לשתף מישהו קרוב שאת סומכת עליו, שיכול לעזור לך להתבונן בסיטואציה מזווית יותר קרובה.

כמו כן, מוזמנת להעמיק בפירושו הנפלא של הרב חגי לונדין למאמר "הדור" שכתב הרב קוק.

בהצלחה רבה!מוזמנת כמובן לפנות אלינו שוב, תמיד.

רק אור וטוב,

נעמה

(7)