איך אפשר להתמודד עם בירוקרטיה? ועם אנשים שכועסים סתם ככה? זה מתסכל!

שלום וברכה יהונתן!

תודה רבה שפנית אלינו ושיתפת אותנו ברגשות שלך בעקבות הסיטוציאה הלא נעימה שחווית, והיא באמת ממש לא נעימה. לכן, ראשית אני מחזק אותך ושולח לך חיבוק מכאן, זה בהחלט לא נעים להיות נתון למתקפה ולחטוף האשמות על כך שאנחנו לא בסדר - בטח כאשר הן לא מגיעות לנו (וגם כשהם כן מגיעות לנו זה עדיין לא נעים).

אתה נשמע לי בחור נעים, שרוצה לעשות טוב לכולם, ובטח לא מתכוון לפגוע באחרים. בחור שקשוב לרגשות שלו ולחוויות שהוא חווה, וזה דבר נפלא ומבורך!

אתה טוען בדבריך שלא הכינו אותך לעולם ה"בירוקרטיה", ואתה צודק. אי אפשר להכין לעולם הזה, ולא כי אי אפשר ללמד את זה, אלא כי הלימוד הזה הוא החיים עצמם.

הפקיד/ה במשרד התחבורה לענייני תיאוריה, הינם רק דוגמא אחת מתוך רבות שיכולה להתרחש לך בחיי היום-יום. אתה יכול להיות הכי בסדר בעולם ופתאום לקבל צעקה מהנהג אוטובוס על כלום, פשוט על כלום. אתה יכול לעמוד בתור במכולת, ופתאום ההוא שמאחוריך מחליט להוציא עליך את כל קיתונות הכעס שיש בליבו, עם סיבה או בלי סיבה. אני כמובן מאחל לך שלעולם לא תיתקל בכך, וחייך יזרמו למישרים על מי מנוחות, אך צריך לדעת שהעולם מורכב מפסיפס של אנשים, וכבני אדם יש בנו צדדים חיובים וצדדים שעוד צריכים ליטוש. ולא כל מילה או משפט שמישהו אומר – זה בוודאי נכון ועלי להתנצל. לפעמים ה"פיצוץ" נוצר בעקבות מתח שאותו אחד נמצא בו, כעס בעבודה, לחצים בבית, מירמור פנימי על עצמו, ובמקרה אתה היית שם ברגע שזה התפוצץ לו.

לכן, אין לך מה לקחת אישי אירועים כאלה – אף שבוודאי אינם נעימים ללב, בטח ללב רגיש ועדין כמו שלך. תזכור שהוא בן אדם.

כמובן, שאם אנחנו מקבלים הערות צודקות, אזי ניתן, ראוי, וצריך להתנצל באמת ובתמים ולהשתדל יותר לפעם הבאה לשים לב.

כמו כן, כעצה טובה שאני יכול להציע לך, צריך לשים לב כיצד אנחנו מגיבים לאותם רגעים. לפעמים כאשר מישהו מתעצבן עלינו אנחנו מגיבים בחזרה באותו טון: "סליחה? איך אני מדבר? אתם פה החצופים, אני שילמתי ולא קיבלתי, זו בעיה שלכם ועליכם לדאוג לי לעוד מפגש על חשבונכם", זה משפט שהגיוני שיאמר אחרי פרץ צעקות מהצד השני, אך מובטח שגם הוא יענה בפרץ נוסף של "סידרת חינוך".

על כן, גם כשמגיבים אלינו בצורה לא נעימה, עלינו להתאזר בסבלנות ולענות בנעימות ובכבוד: "תרא/י, אני שילמתי כבר על מפגש שבוטל בעקבות החלטת הממשלה, אני מבין שאת/ה פקיד/ה ואומר את מה שאמרו לך להגיד. אשמח שתעביר אותי לממונה אליך/שתאמר לי כיצד אוכל לפנות אליו, אשמח לברר איתו את עניין ההחזר הכספי".

אז בא נחליף את המשפט "הכנה לעולם הבירוקרטיה" ל"עבודת המידות". ובעבודת המידות תמיד טוב לזכור שלכל צד יש קיצוניות. מצד אחד תמיד אפשר להאשים, להגיב, ולהצדיק את עצמנו, ומצד שני כמובן שענווה אמיתית אין פירושה להיות סמרטוט ולאפשר לכולם לדרוך עלינו. אלא עלינו למצוא את דרך האמצע ולעבוד על המידות שלנו, להבליג, לוותר, לסלוח, להאמין בטוב. ואם תפעל כך, תזכה להגיע למדרגה הגבוהה עליה אמרו חז"ל (חולין פט.) "אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה, שנאמר (משלי י, כה) "תולה ארץ על בלימה". מדרגה נפלאה זו משפיעה עלינו גם טובה רוחנית, אך אולי יותר מכך - היא הופכת את העולם שלנו לטוב יותר, שמח יותר, מאיר יותר, אכפתי יותר, קשוב יותר ואמיתי יותר.

מאחל לך הצלחה רבה בכל!

בהערכה רבה!

ידידיה