אשתי קנתה שוקולד עם אבקת חלב נוכרי

שלום.

כיוון שציינת בשאלה שלמדת בישיבת הסדר אני מרשה לעצמי לדון איתך מתוך המקורות.

ראשית עליך לפרגן לאשתך שטרחה וערכה קניות לשבת ,גם אם היא קנתה מוצר לא תקין מבחינה כשרותית וגם אם המעשה הזה שהיא עשתה גרם לאי נוחות ולאי נעימות הרי שבסופו של דבר היא השקיעה מכוחה ומזמנה ו"מסרה נפש" על העיניין וכל כך כדאי לך לפרגן לה!

דע לך שאין הבדל בין [חלב נוכרי אבקת חלב נוכרי ]שניהם זה אותו הדבר האחד הוא נוזל והשני הוא מוצק .

נכון הוא שיש פוסקים שאומרים שכל האיסור הוא בשימוש בחלב עכו"ם אבל אבקת חלב מותר. והנימוק שלהם הוא שאבקת חלב זה לא חלב וזה לא נכלל באיסור על חלב עכו"ם.

ויש לדחות את הטענה הזו מסיבה פשוטה ביותר כי אבקת חלב עכו"ם נאסר כבר בהיותו חלב עכו"ם א"כ איך יפקע האיסור כשהוא הפך לאבקה?

והראיה היא מהלכה מפורשת בשו"ע יורה דעה סימן צ"ז סעיף ראשון ששם כתוב שאין לשים בצק עם חלב (חלב כשר) על מנת לאפות לחם חלבי שמא יאכל את זה בארוחה בשרית ואם אדם בכל זאת לש בצק עם חלב אסור לאכול את הלחם הזה!!!!

ורק ואם האדם עשה צורה מיוחדת לפני האפיה שאז יש היכר שזה לחם חלבי רק אז יהיה מותר לאכול את הלחם הזה.

ומה יהיה הדין אם אדם שכח לעשות צורה מיוחדת [לפני האפיה] שאז הלחם נאסר אבל הוא רוצה לתקן ולעשות צורה מיוחדת לאחר האפיה? כתבו הפוסקים שכיוון שהלחם נאסר לפני האפיה אי אפשר להפקיע את האיסור ממנו ולכן לא יועיל לעשות ללחם הזה צורה מיוחדת לאחר האפיה!

ועיין בשו"ע שם בפתחי תשובה שהיא הביא דין זה ממש בשם החוות דעת ואני אצטט לך את החוו"ד [" וגם השינוי אינו מועיל רק ששינה בשעת האפיה דלא היה עליו איסור כלל אבל לעשות שינוי אחר שכתב נעה אינו מועיל" ]עכ"ל

נמצאנו למדים שחלב נוכרי שנעשה ממנו אבקה לא פקע איסור והוא כמו חלב נוכרי ואין הבדל בינהם .

והוכחה זו היבא הרב מרדכי אליהו זצ"ל בספררו שו"ת מאמר מרדכי חלק א יו"ד סימן ד שגם הוא אוסר שימשו באבקת חלב עכו"ם .

[אמור מעתה לרעייתך שאין הבדל בין אבקת חלב עכו"ם לחלב עכו"ם.]

ואם היא- אתה- אתם מקפידים שלא לצרוך חלב עכו"ם הרי שגם אבקת חלב עכו"ם אסור בשימוש.

ובא לציון גואל ושלום לעם ישראל בבניין אריאל ובקיבוץ נדחי ישראל אמן.

אגב ,האיסור להשתמש בחלב עכו"ם הוא משום גזרה שגזרו חכמים ולכן גם אם בטל הטעם הגזרה לא בטלה .

ועיין במשנה במסכת עבודה זרה דף לה עמוד ב שחלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו אסור ורש"י שם הביא את הטעם שהאיסור הוא משום חתנות .

והרמב"ם בפירוש המשנה ביאר יותר וכתב "רוב אלה הדברים, כגון הפת והשלקות ודומיהן, אמנם נאסרו כדי שנתרחק מהם ולא נתערב עמהם, כדי שלא נימשך בהתערבנו עמהם להתפקרות במה שאסור, והוא ענין אומרם משום חתנות. ואלה הדברים הם מכלל שמונה עשר דבר שגזרו, כמו שביארנו בתחילת שבת. וזה שתראנו אוסרים שלוקיהם אין הם הדברים שיבשלו בכליהם, לפי שזה ייקרא גיעולי גויים, ואמנם הם הדברים אשר אין בהם גיעולי גויים ולא ספקם, אלא נאסרו משום דבר שנגמרה מלאכתו על ידי גוי, לפי שהחכמים אסרו בגלל ההרחקה מהם גם כל מה שיבשלו גוי, ואפילו בישל דבר שלנו ברשותנו"

והתוספות במסכת עבודה זה בדף לח עמוד א הביא טעם נוסף לגזרה מפני החשש שמא יאכילנו דבר טמא עיי"ש בתוס ד"ה אלא.

ואם לא די לך בזה אז די לי במה שאעתיק לך את דברי הערוך השולחן במה שמכונה "צווחת ערוך השולחן " ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום :

ערוך השולחן יורה דעה סימן קטו

" סעיף ה

והנה עכ"פ נתברר דלפי דעת כל רבותינו שהבאנו אפילו במקומות דלא שכיח כלל דבר טמא בעיר באופן שאין חשש לתערובת חלב טמא מ"מ אסור כשהישראל לא עמד עכ"פ מבחוץ בשעת החליבה או שיהא יוצא ונכנס ודי אפילו בקטן וקטנה ויתבאר עוד בזה מיהו עכ"פ האיסור הוא בכל אופן ודלא כאחד מגדולי האחרונים שהאריך בזה להקל לשתות חלב שלהם במקום שאין שם דבר טמא או שהוא רחוק המציאות שיחלובו את הטמא או שחלב טמא ביוקר והביא ראיה מאיזה גדולים שהקילו בכה"ג [ומסיבה זו יש הרבה מתפרצים באיסור זה בדורנו בעוה"ר כאשר ראינו ושמענו ותולים א"ע באיזה תלמיד חכם שעשה כן ולא ידעו ולא יבינו שחמורים דברי סופרים מדברי תורה והתלמיד חכם שעשה כן עונו ישא ]וכיון שנפסק לאיסור בטור וש"ע וכל גדולי אחרונים מי יוכל להעיז פניו ולמלא תאות נפשו ושומר נפשו ירחק א"ע מזה:

סעיף ו

וליתר שאת אברר לך איך שכל דברי רבותינו הקדושים הם כגחלי אש מה שהתוודה לפני בלב נשבר בהיותי יושב על כסא הוראה בעיר פלונית שאחד מהבע"ב החשובים דשם היה נוהג היתר בדבר בהיותו חוץ לביתו בעיר הגדולה במדינה וישב תדיר בשם לעסקיו והוא ועוד אורחים בשתותם חמים בבוקר בבוקר היו קונים חלב שמן שקורין סמאנ"ט אצל חנוני אינו יהודי שכנגד אכסניא שלהם ופעם אחת התחילו לחקור ביניהם מאין לוקח החנוני הקטן זה כל כך חלב שמן והלך הוא להחנוני ושאלו וא"ל החנוני אני קונה באיטליז של בשר הרבה מוח של הבהמות וממחה אותם עם הרבה חלב ומבשלם ביחד וזה הוא השמנונית אז נפלו כולם על פניהם על חטאם הגדול שאכלו טרפות ובשר בחלב והבעה"ב התודה לפני וצעק בקול כמה גדולים דברי חכמים ובאמת כך מקובלני שכל גזירת חכמים לבד טעמם הנגלה יש עוד הרבה טעמים כמוסים שלא גילו אותם והשומע ישא ברכה מאת ד' וישולם גמולו בזה ובבא [וביחוד שמעתי שבאמעריקא יש רבים מהאומות ששותים חלב חזיר מפני שמצויים שם הרבה "

בברכה,

עוזיאל אליהו,

.