שאלה
שלום כבוד הרב
אני בת 14 חוזרת בתשובה כבר שנה וחצי (המשפחה שלי חילונייה) ואני ואח שלי חזרנו ביחד בתשובה אבל לפני חודשיים הוא פרש.. ומאוד קשה לי.. אני מפחדת להיתקל מחברות מהעבר שלי ומאנשים שהכרתי..
אני בבית ספר דתי אבל בסביבה חילונייה ואני מרגישה שאני לבד בעולם
המשפחה שלי מסורתית אבל יוצא שבשבתות אני עושה לעצמי לבד קידוש או הבדלה וזה כל כך מעציב אותי שכל החברות שלי ממשפחות של רבנים ואנשים ששומרים תורה ומצוות ובזמן שאני עושה לעצמי לבד קידוש הן שרות ונהנות עם המשפחה שלהן..
אני מלאת שמחת חיים אבל לפעמים בא לי פשוט לזרוק הכל ולהפסיק לבכות כל יום
אני בתקופה הכי קשה שהייתה לי ואני מפחדת ליפול בידי היצר ולפרוש גם..
מה אני יכולה לעשות? אני כל כך אוהבת את הקב״ה ואני מתפללת כל יום שייתן לי את הכוחות אבל אני חייבת עזרה
תשובה
שלום וברכה,
אשרייך שזכית לחזור בתשובה.
זה דבר נפלא מאוד.
לא קל להיות שונה מהחברה שבה את נמצאת, ואת זכית ללכת נגד הזרם, כמו אברהם אבינו שהלך נגד כל החברה שבו הוא חי כדי לעשות את רצון ה'.
נראה לי שיש כמה דברים שאולי יצליחו לעזור לך להחזיק מעמד בתקופה המורכבת שאת נמצאת בה:
א. דמות רוחנית שתלווה אותך: רב / רבנית שאת בקשר ישיר איתם שיכולים לעזור לך בכל מה שקשור לחזרה בתשובה.
ב. אולי משפחה מאמצת שתוכלי להתארח שם בשבתות (לפחות בסעודות שבת).
ג. קשר עם בית כנסת הסמוך למקום מגורייך.
ד. חברה טובה שתתמוך בך ותוכלי לשתף אותה.
ה. לימוד תורה, מתוך ספרים שיש לך, שיתנו לו כוחות וכלים.
בהצלחה רבה רבה בדרכך החשובה,
הלל