אני לא מסתדרת עם המד"שית!

עדן יקרה מאוד, שלום!

ברצוני להביע את הערכתי על הכנות הרבה ועל הרצון הרב להגיע למקום טוב יותר! שמתי לב בדברייך שאת גם לא מחפשת אשמים אלא באמת מנסה לחשוב איך אפשר לשפר ולייעל, וזה מאוד ראוי להערכה.

הצגת בדברייך קושי בעבודה עם המד"שית. ציינת כי הייתן חברות לפני ההדרכה וכי במהלך ההדרכה גילית דברים שלא הכרת בה לפני כן. ניכר מדברייך כי הנושא באמת חשוב לך ושעשית מאמצים רבים על מנת שישתפר.

אז קודם אני רוצה להגיד שעבודת צוות היא דבר גדול וחשוב, ולכן היא גם הרבה פעמים דבר מורכב. את לא היחידה שמתמודדת עם קושי בעבודת צוות!

אמרת שאת מרגישה שיש לכן הרבה מה לתרום ביחד ולכן חשוב לך שיהיה לכן קשר טוב. אני רוצה לאתגר אותך ולומר: נכון שבעיקרון יהיה טוב אם תסתדרו וזה כנראה יוציא דברים טובים בהדרכה שלכן. אבל, וכאן יש אבל. מי אמר שאתן חייבות להסתדר? מי אמר שהדרכה מוצלחת זו רק כזו שהמד"שיות מסתדרות ומדברות על הכל? כלומר, אני מרגישה שלפעמים יש לנו מעין "מובן מאליו" , מעין "אמור להיות כך וכך". ואני באה ושואלת – מי אמר? אולי ההדרכה יכולה להיות מוצלחת גם אם את לא מסתדרת עם המד"שית? זה לא או הכל או כלום. אם את רואה שזה לא מסתדר למרות שניסית הרבה, אולי חבל על המאמצים. אולי כדאי לך להגיע להבנה שככה הדברים נראים, ואם באמת אין רצון מהצד השני אז אין כל כך לאן להתקדם, ותתחילי לחשוב איך ההדרכה שלך תהיה משמעותית וטובה גם בלי להסתדר עם המד"שית. ואיך את משקיעה את מירב המאמצים בחניכות שלך ובמה שאת יכולה לעשות גם בלי להיות החברה הכי טובה של המד"שית שלך.

בנוסף, אם את לא מצליחה לדבר איתה למרות שניסית הרבה פעמים, הייתי אולי מציעה לחשוב על דמות שיכולה לדבר איתה. דמות שלדעתך היא תיפתח מולה. הייתי מעלה מול אותה הדמות את הקושי ומספרת לה שאת מצליחה לדבר איתה בצורה נורמלית. הייתי מבקשת ממנה לנסות להבין מה קרה ולמה היא לא מוכנה לדבר איתך על הדברים.

את אומרת שניסית הרבה פעמים לדבר וזה לא הצליח בגלל שהמד"שית שלך לא היתה מעוניינת. אז נכון שבשביל לקיים שיחה צריך שניים, אבל אני אגיד לך מה הכי גרוע בעיניי: שיש "פיל" באמצע החדר ואף אחד לא מדבר עליו. שיש קושי, שיש איזה נושא שכולם יודעים במה מדובר, ואף אחד לא פותח אותו. אולי דווקא בגלל זה היתה לכן מריבה. כי יש מורכבות ואתן ולא מדברות עליה, ואז פעם אחת זה מתפוצץ. אני חושבת שכדאי לעשות את כל המאמצים בשביל לנסות לפתוח איתה את הדברים. כנות מעולם לא הפסידה. מהניסיון שלי, כשפתוחים את הדברים באמת, מתוך כנות, ומדברים על הכל! זה הכי עוזר. לבוא אליה. להגיד לה: "אני באמת רוצה שנדבר. את חשובה לי. את יכולה להקדיש לי זמן?"

עוד דבר, זה שכשפותחים את הדברים, תדברי על הסיטואציה, אל תבואי ותגידי למה את חושבת שהמד"שית לא מתנהלת נכון. כלומר לא לבוא ולהאשים אותה, אלא לבוא מתוך נקודת הנחה שיש כאן מורכבות שלשני הצדדים יש בה חלק, ושני הצדדים צריכים לשנות משהו כדי שיהיה טוב יותר. תשתפי בתחושות שלך על המצב, אל תתקפי ותגידי לה שהיא אשמה.

לסיום, אני מברכת את זה שבחרת לשתף את הקומונרית. גם אם זה לא ממש עזר, תמשיכי להתייעץ עם אנשים בסביבתך או אולי גורמים מעל הקומונרית בתנועה שיכולים לסייע לך.

יקרה, בהצלחה רבה בעבודת הקודש!!

נעמה

(7)