אלוקים

שלום

מיסוד אמנותנו שהמין האנושי מושגח באופן פרטי, ובפרטי בניו של הבורא - עם ישראל.

חז"ל אומרים - הכל בידי שמים, חוץ מיראת שמים.

המשמעות של זה היא שכל דבר שקורה לאדם נעשה בהשגחה מאת ה'.

היוצא מן הכלל הוא מה שתלוי בבחירתו של האדם. כל מה שהוא יכול להשפיע עליו בבחירתו, נכלל במה שהבורא השאיר לאדם עצמו לפעול.

לכן, אם נקצין את זה, האדם לא יכול להכניס את ידו לאש, ואחר כך לומר הכל לטובה.

על זה נאמר במשלי - 'איוולת אדם תסלף דרכו, ועל ה' יזעף ליבו'.

את החילוק שתיארת בהתייחסות בין דברים טובים לדברים רעים, חז"ל ביטאו בהלכה שעל שמועות טובות מברך 'הטוב והמטיב', ואיל על שמועות רעות - 'דיין האמת'. כלומר, הכל בא ממנו, אבל יש הבדל בין הדברים שאנחנו רואים את הטוב שבהם במוחש, לבין הדברים שאנחנו עדיין לא רואים את הטוב שבהם, והם אף נראים לנו כרעים.

יתר על כן, חז"ל אמרו ש'חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה'. כלומר, שמבחינת ההפנמה צריך באותה ודאות פנימית וקבלה להבין שגם מה שנראה ומורגש בפנינו כרע, לא קורה סתם.

באשר לתפיסתם של בני הדתות האחרות - אינני אחראי לאמונות אחרות ולמה שאומרים מאמיניהם. גם אם יש לזה דמיון לאמונתי (גם הפסלים במוזיאון השעווה דומים בצורה מדהימה לאנשים חיים). אני מאמין באמונתי בצורה מוחלטת וודאית.