אכילת מרור

ב"ה

שלום.

אנו מצווים לזכור את יציאת מצרים ולזכור את השעבוד שקדם ליציאה ממצרים.

אכילת המרור היא לטעום בפה את החוויה של "וימררו את חיים" ולהבין שגם אם מר ולא טעים זה חולף ובסוף הקב"ה חס (חסה..) על עם ישראל וכל שלא אמר פסח מצה ומרור לא יצא ידי חובה.

התלמוד במסכת פסחים מדמה את המרירות לתהליך שתחילתו רך וסופו קשה 0כמו בעלה של חסה תחילתו רק וסופו קשה ועם כל הקושי הזה האדם נדרש להתמודד ובעזר השם יוצא גם מעבדות לחירות.

ולכן אחרי אכילת מרור יש "כורך, שמלמד אותנו לכרוך את הקושי עם החירות ואת השיעבוד עם החופש מפני שזה כמו מטבע עם שני צדדים.

ואם קשה שימן שאתה בעליה כמו במשל האופניים .

בברכה,

עוזיאל אליהו,

.