שאל את הרב

איסור חל על איסור - הסבר

הרב חנן שוקרון הרב חנן שוקרון 28/10/19 13:52 כט בתשרי התשפ

שאלה

ב"ה

שלום כבוד הרב חנן שוקרון.

תוכל להבסיר לי בפשטות את אין איסור חל על איסור אלא אם כן היו האיסורין באין כאחד

אולי גם דוגמא

ספר החינוך מצוה רסח - שלא ישא כהן אשה גרושה (מ)

ויקרא כא ז

אבל אם נשתנה סדר זה וכגון שנעשית תחילה זונה וכולי אין חייבין על ביאתה אלא מלקות אחת, לפי שאין שם איסור מוסיף. וכלל גדול בכל איסורין שבתורה, אין איסור חל על איסור אלא אם כן היו האיסורין באין כאחד, או שהיה האחד איסור מוסיף דברים אחרים כמו שאמרנו, או איסור כולל.

תודה ממשה

תשובה

שלום משה, מעתיק לך:

ההגיון הוא: לא יכולים לחול שני איסורים שונים על אותו מעשה. התורה לא באה לאסור דבר שאסור כבר.

דוגמה: אדם שיאכל בשר חזיר עם חלב, לא יעבור על איסור אכילת בשר וחלב, שכן על הבשר חל כבר איסור אכילת בשר חזיר, ולכן לא חל עליו איסור נוסף.

יוצאים מן הכלל:

1. איסור מוסיף. כאשר האיסור השני מוסיף וחל גם על אנשים נוספים, או שהוא אוסר מרכיבים נוספים על האדם, הוא חל אף שכבר היה דבר זה אסור קודם.

דוגמה: איסור אחות אשה ואשת אח. כאשר אדם נשא את אחות אשת אחיו (גיסתו). אשתו כבר הייתה אסורה על אחיו לפני שהוא נשאה אותה, מדין "אחות אשה". אלא שבנישואיו הוא מוסיף איסור "אשת אח" על שאר האחים, ולכן חל איסור זה גם על האח שכבר הייתה אסורה לו.

או כהן גדול שמתחתן עם אלמנה שהיא גם גרושה. אלמנה אסורה לכהן גדול, וגרושה לכל הכהנים, אז זה איסור מוסיף.

2. איסור כולל. כשאיסור חל על חפצים או אנשים נוספים מלבד האובייקט שנאסר כבר.

3. באין כאחד. רמב"ם איסורי ביאה ב,א: "אשת אביו ואשת בנו ואשת אחיו ואשת אחי אביו ארבעתן ערוה עליו לעולם.. ואם בא על אחת מהן בחיי בעלה חייב שתים: משום שאר בשר, ומשום אשת איש שהרי שניהן האיסורין באין כאחד". זאת אומרת שהוא לא עירב דבר נוסף.

בהצלחה בלימודך!

כתבות נוספות