איך להיות הגרסה הטובה ביותר שלי?

שלום תמר.

מרגש לשמוע שאלו השאיפות שלך. עצם זה שאת רוצה להשתפר ולהתקדם מעיד על הטוב שיש בך, וזה עצמו כבר חצי מהדרך. במיוחד שאת מדגישה שאת רוצה להיות 'הגרסה הטובה ביותר שלך', ולא משווה אותך לאחרים.. זה מדהים בעיניי.

קודם כל, בואי נצא מהנחת יסוד אחת: אנחנו לא מושלמים. זה בסדר ואפילו מוכרח שיהיו לנו נפילות וקשיים, כי אנחנו בני אדם. הקב"ה לא מצפה מאיתנו שנהיה מלאכים וגם לא דורש מאיתנו את זה. מה שהופך את האדם לגדול זה לא ההישגים שהוא מגיע אליהם, אלא כמה פעמים הוא קם למרות הנפילה שלו, כמה פעמים הוא התמודד עם משהו- ולא התייאש גם כשהיה לו קשה. הרצון שלנו, המאמץ להיות טובים יותר, זה מה שהקב"ה מצפה מאיתנו שנעשה. וזה מה שהופך את האדם לגדול. (וזה מאד מבלבל, כי העולם שלנו קצת 'מריע' להישגים.. וצריך לזכור מה באמת חשוב)

מצרפת לך קישור לתשובה שכתב הרב יצחק הוטנר לתלמיד שלו ששאל שאלה דומה. לי התשובה הזאת נתנה הרבה כוח: https://www.aish.co.il/sp/pg/112016294.html

(המכתב כתוב בשפה קצת גבוהה, את יכולה להיעזר במישהו במידת הצורך)

כמו שאמרת, את רוצה להיות 'הגרסה הטובה ביותר שלך', וזאת אמירה נכונה בעיניי. צריך לשים לב תמיד שאנחנו מתקדמים רק ביחס לעצמינו, ולא משווים את ההישגים שלנו לאחרים. לצורך העניין, אם כל החברות רגילות לקום מוקדם מאד, ולי הקימה בבוקר זה אתגר גדול, לא להשוות את עצמי כל הזמן ביחס אליהן, אלא לנסות להתקדם לאט לאט מהמקום שאני נמצאת. זה כמובן גם הפוך- אם כל החברה שאני נמצאת בה, אלו אנשים שמדברים לשון הרע, ולי זה יותר קל ופשוט שלא עושים את זה, אז להתקדם מהמקום שלי ולא להיות עסוקה איך אני 'ביחס' לאחרים. זאת נקודה שחשוב לשים לב אליה באופן כללי.

אז איך באמת עושים את זה? ואיך מתמודדים עם הכעס?

אנסה לתת כמה טיפים להתקדמות באופן כללי, ואז לדבר קצת על הכעס.

באופן כללי, כדאי להציב לעצמינו מטרות. כשאני אומרת לעצמי שאני רוצה להתקדם באופן כללי- יהיה לי קשה לעשות משהו כי לא מיקדתי את עצמי, וגם אני אהיה פחות מסופקת כי לא ארגיש שהגעתי ליעדים. לכן תציבי לעצמך מטרות, וגם יעדים קטנים של הצלחה בדרך, לדוגמא: בחצי שנה הקרובה אני רוצה להשתפר במידת הכעס שלי, בחודש הקרוב להצליח לספור עד שלוש לפני שאני צועקת, חודש אחר כך- פעם אחת לא להגיב כשמעצבנים אותי וכו'.. וכך לאט לאט אפשר להצליח להגיע למטרה הגדולה.

כשעמדתי ביעד, לפרגן לעצמי עם פרס. להגיד מראש: 'אם אצליח החודש הקרוב לצחצח שיניים כל יום- (אפשר להשאיר פעם או פעמיים לטעויות) אז אקנה לעצמי שוקולד', או כל דבר אחר..

רק על זה אני עובדת עכשיו! חשוב מאד לא להתפזר. לבחור משהו אחד בלבד ועליו לעבוד אפילו אם זה יעד קטן מאד (עשר קפיצות בחבל כל יום, להגיד לאמא תודה בסיום האוכל...)- לא לבחור 2 משימות במקביל. ככל שאני אהיה יותר ממוקדת והיעדים שלי יהיו יותר קטנים, ככה הסיכוי שלי להתמיד בהם ילך ויגדל.

לחזק את ההתקדמות עם לימוד על הנושא. לא חסר ספרים על כל נושא שבעולם, וכמובן יש הרבה מאד גם על שמחה ועבודת הכעס. אם אני אלמד תוך כדי על הנושא- זה ידרבן אותי עוד יותר להתמיד בדבר, ויעזור לי להבין למה כל כך חשוב העבודה שאני עושה עכשיו.

וכמובן, זה קצת מהניסיון שלי, אבל תרגישי את עצמך.. ולאט לאט יהיה לך הרבה טיפים משלך :)

כמה דברים על הכעס.

כולנו מתמודדים איתו. כולנו מתעצבנים לפעמים, ובאמת לא תמיד בכוונה. עצם זה שאנחנו כועסים- מראה שאכפת לנו מהסיטואציה ומאנשים סביבינו. ועדיין כמובן, צריך לנסות להילחם בו.. יש הרבה דרכים, תנסי ותראי מה מתאים לך.

יש כאלה שמספיק להם להתבונן קצת וללמוד מהשטח. להבין כמה רע זה עושה לי כשאני כועסת, איך זה מוציא ממני את השליטה על החיים שלי ושאחר כך אני צריכה להתמודד עם התוצאות של המעשים שלי.. יש לנו מחשבה שאם נצעק זה ישפר את המצב, אבל לרוב זה רק מחמיר אותו. אף אחד לא אוהב שצועקים עליו. אז הכעס פשוט לא אפקטיבי :) עצם ההתבוננות על זה יכולה לעזור לי להימנע בפעם הבאה.

יש כאלה שעוזר להם לספור כמה שניות לפני שמגיבים. לרוב כשאנחנו כועסים אנחנו מגיבים 'מהבטן', ואם נכריח את עצמינו לעצור רגע ולהגיב רק עוד כמה שניות, אז השכל שלנו גם יצטרף לתמונה..

עוד עצה, אם אני מרגישה שאני עצבנית ומגיבה לכולם בחוסר סבלנות, אפשר לעצור רגע, ללכת לחדר, לשתות כוס מים ולשבת רגע עם עצמי. להרגע ולהזכיר לעצמי איך אני באמת רוצה להתנהג. וכדאי גם לחשוב: למה כעסתי עכשיו? למה התעצבנתי? תמיד עומד משהו מאחורי זה, ושווה להבין למה ולנסות לפתור אותו בדרכים אחרות.

זה על קצת המזלג. מקווה שעזרתי. והכי חשוב, תתפללי על זה ותבקשי מריבונו של עולם שיעזור לך. תראי לו את הרצונות היפים שלך.

בהצלחה!

הודיה