שאלה
הי, דבר ראשון - תודה כל המענה שאתם נותנים באתר במדהים הזה.
לגבי השאלה שלי: אני מרגישה שאני מאמינה בהשם אמונה טובה, אבל יש דברים שקרו לי בחיים שהם מעציבים אותי ואני לא מרגישה שהם לטובה. למשל חברה שלי נפטרה לאחרונה בפתאומיות, ואני יודעת שעכשיו טוב לה וזה מאת השם. אבל אני מתגעגעת אליה והיא חסרה לי, ואני כרגע לא רואה איך זה טוב... איך אני אמורה להאמין שהכל לטובה כשאני מרגישה לפעמים אחרת? ואשמח גם לעצה מה לעשות כשאני מתעצבת ומתגעגעת אליה...
תשובה
שלום יקרה.
שאלת על דברים שאת מרגישה מצד אחד אמונה בה', מצד שני דברים מעציבים, יודעת - שהכל מאת ה' ועכשיו החברה במקום טוב, ורואה- או יותר נכון- לא רואה כרגע את הטוב..
ומכאן יוצאת השאלה האמיתית שלך- איך אפשר להאמין במשהו אחד כשמרגישים אחרת?
באמת החיים שלנו מתנהלים בכמה מישורים-
יש את המישור השכלי- מה שאנחנו יודעים, חושבים, לומדים.. דרכו אנחנו מנסים להבין את העולם, ויחד איתו מגיע המישור הרגשי- איך אנחנו חווים את העולם, איך אנחנו נפגשים איתו.
אחת הדרכים המרכזיות להשתמש בשני הכוחות האלה היא דרך כוח הראייה שלנו- ראייה במובן הפיזית וגם הראייה המחשבתית- ההתבוננות שלנו על העולם.
העניין הוא שכל אחד מהכוחות האלה כשהוא לבד הוא מוגבל.
הראייה מוגבלת- כמו שאנחנו לא יכולים לעמוד ולראות את כל העולם, גם במחשבה אנחנו לא רואים את הכל,
והרגש מוגבל- כי הוא לא קבוע, הוא חולף.. רגע אחד אנחנו מרגישים כאב ורגע אחר שמחה. הרגש מגיע בעקבות מה שאנחנו נפגשים איתו במציאות, אבל גם במחשבה. כשאנחנו חושבים על משהו טוב- אנחנו מרגישים שמחה, וההפך.. מחשבות על דברים לא טובים מעציבים אותנו.
כל ההקדמה הזאת מגיעה בגלל שמפגש עם מוות ואובדן (בעיקר של מישהו שקרוב אלינו) הוא מפגש בכלל לא פשוט עם המציאות.
קשה לנו להבין את זה בשכל, אנחנו מרגישים הרבה כאב ואנחנו לא רואים את הטוב.
וכאן נמצאת גם התשובה של איך להתמודד. קודם כל- לתת לכל כוח את המקום שלו ולהבין שזה בסדר שאנחנו חווים את ההתמודדות הזאת ככה!
אין כאן "אני אמורה לעשות/להאמין/להרגיש" יש את המקום שלך שאת נמצאת בו עכשיו, ומתוך המקום הזה את מנסה להגיע לטוב כי זה מה שאת רוצה.
ואיך מגיעים לטוב הזה?
בשכל- להעמיק את האמונה בה' שכל מה שהוא עושה ומה שהוא פועל בעולם- זה טוב- מסיבה אחת- כי הוא טוב, ולכן המשמעות של הכל, הכיוון והמטרה הוא לטובה, ואנחנו רק צריכים להצליח לפתוח את העיניים ולראות את זה.
במציאות כשאנחנו רוצים לראות משהו בצורה יותר כללית, למשל לראות נוף יפה- אנחנו עולים למעלה- לגבעה כלשהי, ומשם אנחנו רואים את הנוף בצורה יותר שלמה וממילא יותר יפה, מה שלא הצלחנו לראות כשהיינו למטה. אותו הדבר גם באמונה- כדי לראות את המציאות בצורה יותר כללית ושלימה צריך לעלות למעלה, להרים את המבט מהמקום שאנחנו נמצאים.
אפשר להרים את המבט דרך לימוד- לשמוע שיעורים או לקרוא ספרים, לשמוע או לנגן שירים מחזקים, לקרוא תהילים.. כל מה שמחזק אותך ומקרב לה'.
ואחרי כל זה- עדיין כואב ועדיין מתגעגעים.. וזה המקום לתת לרגש ולגעגוע להיות. לא לנסות להלחם.. מותר לכאוב, מותר להתגעגע- כי זה באמת מה שאת מרגישה! תני לעצמך להוציא את כל הרגשות החוצה- מותר שיהיו גם זמנים כאלה. רק חשוב לשים לב שאת לא שוקעת בהם אלא את נותנת לרגש את המקום שלו ואחר כך קמה ומתחזקת. איך? אפשר לעשות דברים שמשמחים אותך, אפשר להתמלא ולהתחזק דרך לימוד (כמו שאמרנו למעלה), בשיחה טובה ותמיכה מאנשים קרובים, ביצירה- כתיבה, ציור, נגינה, או אפילו לצאת החוצה ופשוט לנשום אוויר.
וככה, דרך החיזוק של האמונה וההסתכלות על החיים והטוב בהם מצד אחד, ומצד שני הנתינת מקום לרגשות, תצליחי בע"ה להתקדם הלאה ותרגישי איך האמונה הזאת מתחברת לחיים ואפשר ממש להרגיש אותה.
זה דורש עבודה, אבל זה אפשרי.
בהצלחה גדולה!!
נעמה