שאלה
היי, אני יודעת שכולם רבים עם ההורים שלהם בגיל ההתבגרות וזה לא משהו שקורה רק בבית שלנו והכל.. אבל אח שלי כל הזמן רב עם ההורים שלי. לאחרונה הוא התחבר לילדים שפשוט משפיעים עליו לרעה. ברור שהוא לא רואה את זה והוא בטוח שהם בסדר ושהם ילדים טובים, אבל אני ממש רואה את זה שהם פשוט משפיעים עליו לרעה.
המצב הזה הרחיק אותי ממנו מאוד. הוא היה מדבר איתי על הכל ומספר ומתייעץ, היינו בקשר מדהים ופתאום הוא לא מדבר איתי בכלל. הוא מסתיר ממני את הדברים שפעם רק אני ידעתי, אני חושבת שהוא מרגיש שאני "השליחה של ההורים שלי", שכל פעם שהוא רב איתם והם כועסים עליו אז הם כאילו שולחים אותי לפייס אותו וזה לגמרי לא המצב..
חוץ מזה שהוא הרחיק ממנו אותי ואת כולם בערך, הוא כל הזמן מתנגש עם ההורים שלי, על הכל, אין שבוע בלי שהם התווכחו, התעצבנו אחד על השני, כעסו אחד על השני.
אני יודעת שזה "גיל ההתבגרות שלו" וזה ככה אצל הרבה מתבגרים.
הבעיה שאני מרגישה לא בנוח להיות באחד הצדדים, אני לגמרי מסכימה עם ההורים שלי שמנסים להציב לו גבולות, מצד שני אני הכי רוצה להיות שם בשבילו, להראות לו שהכל בסדר, שזה לא כל כך נורא כמו שהוא חושב.
חייבת רעיון מה לעשות עם אח שלי , עם ההורים שלי ועם עצמי...
תשובה
שלום!
וואו, כל הכבוד על הרגישות והרצון הטוב שלך להיות שם גם בשביל הורייך וגם בשביל אחיך. זה ממש לא מובן מאליו ומדהים בעיניי. כדאי לזכור שהנקודה בה אנחנו נמצאים בהווה היא תמיד רק חלק מהסיפור הגדול. זה שאחיך מסתובב עם חבר'ה שנראים לך לא טובים לא אומר שהוא בדרך הבטוחה ל________(מקום כלשהו שאת מפחדת שאחיך יגיע אליו).
כמו שכתבת זה קורה להמון חבר'ה בגיל הזה ולכל אחד יש את מרד הנעורים שלו (אני ירדתי לשלוש יחידות במתמטיקה, אל תשאלי איזה בלאגן היה בבית =), וזה דבר חיובי ובריא! בגיל הזה אנחנו בוחנים מחדש מי אנחנו ומה הגבולות שלנו, חלק עצום בתפיסה ובזהות העצמית במיוחד בגיל הנעורים הוא מי החבר'ה שלי. אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה. הפרדוקס הוא שהמרד שנראה כרגע דבר רע יעניק לאחיך בעז"ה דבר טוב וזו תחושת העצמאות והכח לבחור מי הוא רוצה להיות גם בהמשך החיים- כמובן אני לא בוחן כליות ולב ויכול להיות שאני טועה. אבל היופי שככה או ככה זה לא צריך להשפיע על התגובה שלך.
הנקודה המהותית פה בעיניי היא המקום שלך, ברוך ה' יש לאחיך הורים להתנגש איתם ושישימו לו גבולות, התפקיד תפוס. לעומת זאת תפקיד האחות הגדולה בדיוק פנוי! יש לך את הפריווילגיה לא לבחור צד ולאהוב את אחיך כמו שהוא במקום בו הוא נמצא עכשיו. תשאירי להורים את האחריות לחנך אותו ולשים גבולות ותתמקדי בפשוט לאהוב אותו בלי תנאים ולהיות שם בשבילו.
מה שסיפרת על הקשר ביניכם עד עכשיו, שהוא התייעץ ודיבר איתך על הכל זה דבר מיוחד מאוד. גם עכשיו כשאחיך מסתובב עם חבר'ה אחרים ומתנהג לא לרוחך, הוא עדיין צריך את האחות הגדולה לשתף ולהתייעץ, ואפילו יותר מתמיד. יש כאן הסכם בלתי כתוב: "אני משתף אותך, אבל אל תשפטי אותי ותקבלי אותי כמו שאני". אם את תופסת צד אז הפרת את ההסכם שלנו. אם אחיך בא ושואל אותך בעצמו מה דעתך על ההתנהגות שלו כמובן אמרי לו מה את חושבת, בעדינות ובאהבה. הגישה שהצגתי אולי לא אינטואיטיבית אבל מהחוויות שפגשתי בחיים היא הרבה יותר יעילה, ההשפעה הגדולה של אח/חבר היא בגלל שהוא איתי בגובה העיניים ולא שופט אותי. טיפה הסתייגות: אם חס וחלילה אחיך בדרך לעשות משהו איום ונורא ובלתי הפיך לעצמו או למישהו אחר כמובן תעשי מה שצריך כדי לעצור את זה, אבל מדברייך לא נשמע שמדובר ב"פצצה מתקתקת".
עוד אפשרות היא לנסות לחשוב על עוד דמויות שאחיך מכבד ומעריך את דעתם, מדריך/מורה/מאמן/בן משפחה, ולהתייעץ איתם. יכול להיות שהם ירצו לדבר איתו בעצמם או דווקא יגידו שהמצב לא כל כך נורא, אבל זה מרגיע לקבל עוד נקודת מבט. עם דגש חשוב: תעשי את זה מתוך כבוד לאחיך ותחשבי טוב לפני למי את פונה, כי זה מאוד לא נעים להיות "נושא לשיחה", לכן חשוב שזה יהיה מישהו שאת יודעת שגם אוהב את אחיך ורוצה בטובתו.
אז לסיכום, אמרנו שצריך לקחת את הדברים בפרופורציות ולזכור שיכול להיות שמדובר בשלב שמגיע וחולף, ושאחיך לא יהיה כל החיים במקום בו הוא נמצא עכשיו. אמרנו שיש לך את הזכות להיות בתפקיד האחות שמסתכלת בגובה העיניים ומקבלת ואוהבת בלי לשפוט (אלא אם הוא מבקש את דעתך/עומד לעשות משהו שהוא יתחרט עליו חס וחלילה). ואמרנו שאפשר בזהירות ורגישות רבה לנסות להתייעץ עם עוד אדם משמעותי בשביל אחיך. גם בשביל עצמך שווה אולי לדבר עם חברה או מישהי אחרת שאת מעריכה ולקבל עוד מבט על הסיטואציה. מקווה ממש שהדברים עזרו, אם לא ואם כן את מוזמנת כמובן לפנות אלינו שוב!
בהצלחה!
אלי