ישנם מקרים בהם חוייה קשה מצלקת את נפשו של אדם למשך שארית חייו, תופעה המוכרת בשם "פוסט טראומה" (או בשמה המקצועי בעברית: "הפרעת דחק פוסט טראומטית"). פעמים רבות הסובלים מ"פוסט טראומה" מתקשים להכנס למעגל העבודה, ליצור קשרים חברתיים ולנהל חיי שגרה תקינים. "הפרעת דחק פוסט טראומטית היא מחלה שעשויה להיות מוכרת כנכות נפשית, אך לצערנו תקנות הביטוח הלאומי מחמירות יותר במקרים הללו", מסבירים בנבחרת המומחים של "זכותי", "ולכן חשוב שהסובלים ממנה יבינו מה הם הצעדים שעליהם לנקוט בדרך למימוש זכויותיהם".
מה זה בעצם פוסט טראומה וממה היא נגרמת?
"פוסט טראומה" היא סוג של הפרעה פסיכאטרית המוכרת בשם PTSD: Post-Traumatic Stress Disorder (בעברית: הפרעת דחק פוסט-טראומוטית), ושייכת לקבוצת ההפרעות הפסיכו-נוירוטיות, כמו גם חרדה ודיכאון. היא נגרמת כתוצאה מחווית אירוע טראומתי חד פעמי, כגון תאונת דרכים, תאונת עבודה, חשיפה לקרבות, פיגוע, מוות אלים של אדם קרוב, אסון טבע, ואף במקרים של תקיפה או אינוס. כמו-כן ידוע שכ-40% ממקרי הפוסט-טראומה מתרחשים בעקבות מוות של אדם קרוב.
רבים מהסובלים מ"פוסט טראומה" מדווחים על הבזקי זיכרונות וסיוטים בהם הם חווים שוב ושוב את האירוע הטראומטי, תופעה המוכרת בשם 'פלאשבקים', ולעתים הם גם עלולים לסבול מהזיות המחזירות אותם לרגעי האירוע. בחלק מהמקרים התופעות המוזכרות כאן מלוות בתסמיני מצוקה פסיכולוגית ועוררות פיסיולוגית (כגון הזעה מוגברת, דופק מהיר ולחץ דם גבוה), ואלו עלולות להופיע גם כתוצאה מחשיפה לגירוי המזכיר את האירוע, כמו סרט, מקום מסויים ואפילו ריח מסויים. נפגעי "פוסט טראומה" מדווחים פעמים רבות גם על קשיי ריכוז ולמידה, חוסר מוטיבציה כללי וחוסר יכולת להגיע למצב של רגיעה.
האם מי שסובל מ"פוסט טראומה" יכול לנהל שגרת חיים נורמלית?
הסובלים מ"פוסט טראומה" מדווחים בין היתר על התפרצויות זעם תכופות המובילות אותם לבידוד ולניתוק חברתי, ומשפיעות על כלל מערכות היחסים שלהם, לרבות בקרב התא המשפחתי. בנוסף לכך, רבים הסובלים מ"פוסט טראומה" מפתחים שורת בעיות רפואיות ומחלות. מחקרים רבים הוכיחו קשר בין הפרעת דחק פוסט טראומטית ובין מחלות לב וכלי דם, כאבים כרוניים, דלקות פרקים, מחלות של בלוטות התריס ומחלות הקשורות לעצמות ושרירי השלד. לכן, רבים מהסובלים מ"פוסט טראומה" מתקשים להכנס למעגל העבודה ולנהל אורח חיים תקין. "בגלל הקושי של נפגעי פוסט טראומה לחזור למעגל העבודה ולנהל חיי שגרה, החוק מאפשר להם לקבל קצבת נכות נפשית", מסבירים ב"זכותי".
אובחנתי כסובל/ת מ"פוסט טראומה", כיצד אוכל למצות את זכויותיי?
בביטוח הלאומי מבחינים בין שני מצבים נפשיים, הפרעות פסיכוטיות והפרעות פסיכו-נוירוטיות. הפרעה פוסט טראומתית מוכרת כהפרעה פסיכו-נוירוטית, אך תקנות הביטוח הלאומי מחמירות יותר עם קבוצת הפרעות זאת ודורשות הוכחות ברורות המעידות על קושי תפקודי, הן מבחינה חברתית והם מבחינה מקצועית או תעסוקתית. "רבים מהסובלים מ"פוסט טראומה" פשוט מוותרים מראש ומבלי שניסו כלל" אומרים ב"זכותי", שם מתמחים בטיפול במקרים מעין אלו, "הדרך עשויה להיות ארוכה יותר, אך בסופה ישנן הטבות משמעותיות שחשוב להתעקש עליהן. הצעד הראשון הוא לדאוג שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בך כסובל מנכות נפשית".
מה הם השלבים לקבלת "קצבת נכות נפשית"?
בשלב הראשון תעבור במסגרת פרטית הערכה על ידי פסיכיאטר, ובנוסף על ידי פסיכולוג או עובד סוציאלי. ניתן לפנות לפסיכיאטר העוסק בתחום הערכת נכות נפשית כדי לקבל הערכה מדויקת לגבי המגבלות התפקודיות. לאחר שנקבעת ההערכה על ידי פסיכיאטר לפיה הנפגע סובל מנכות נפשית, הצעד הבא יהיה למלא את טופס התביעה לקצבת נכות כללית. לאחר שהתביעה התקבלה במוסד לביטוח לאומי יזומן הנפגע לעבור ועדה רפואית, שם יבקשו להוכיח קשר בין ה"פוסט טראומה" ממנו הוא סובל לקושי התפקודי. בועדה הרפואית יבחנו את כלל הליקויים ויקבעו אחוזי נכות בהתאם. אנשים בעלי נכות שאינם יכולים להתפרנס זכאים לקצבת נכות כללית אם דרגת הנכות הנפשית היא 40% ומעלה. אם דרגת הנכות היא 90% לפחות, ישנה גם אפשרות לפטור מלא ממס הכנסה.
בחודש הקרוב ישראל תרכין ראש בטקסי יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל ופעולות האיבה, וכמידי שנה העם כולו יתאחד ליום אחד סביב הזיכרונות הקשים המרכיבים את ה"פוסט טראומה" הלאומית שלנו. "אלה ימים לא פשוטים במיוחד עבור אלו שנפגעו באותם קרבות ופיגועים", מזכירים ב"זכותי", "אבל חשוב שהם ידעו שלא צריך להתבייש, לא להרים ידיים, ולדרוש את מלוא הזכויות שלהם".