קייט בוחרת: לכבוד הבחירות, בואו לגלות איך קייט בוחרת מה ללבוש

מאז שהצטרפה לבית המלוכה, הפכה קייט מידלטון למכתיבת טרנדים רשמית, ועם הצורך בהקפדה על קוד הלבוש המלכותי, הפכה למודל גם עבור המגזר הצנוע, וזו ההזדמנות ללמוד ממנה כמה עקרונות סטיילינג מלכותיים. היום במדור - מה עומד מאחורי הבחירות של קייט

חדשות כיפה רונית בליי וינגרטן 27/02/20 14:17 ב באדר התשפ

קייט בוחרת: לכבוד הבחירות, בואו לגלות איך קייט בוחרת מה ללבוש
צילום: shutterstock, סטודיו כיפה

המלתחה של קייט היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. היא נראית נפלא, בעלת תקציב, ויכולה ללבוש מה שהיא רוצה. אבל מאחורי כל תלבושת שלה, יש הרבה שיקולים מעבר לטעמה האישי.
לכבוד יום הבחירות, מאחורי הקלעים של בחירות המלתחה של קייט.

ראשית, האירוע. השאלה ״לאן״ משפיעה על בחירת הלבוש והצבע, כמו גם השעה ביום וקוד הלבוש. 
באירועים צבאיים או ביקורים במתקנים צבאיים, קייט בוחרת, בדרך כלל, במראה הצבאי החביב עליה.
 


באירוע לציון מאה שנה לחיל האוויר הבריטי, שבו נכחו שתי הדוכסיות, שתיהן בחרו בכחול, מחווה למדי חיל האוויר. 


/>  

כאשר קייט מבקרת ילדים, היא מעדיפה הדפסים וצבעים בוהקים ושמחים, שמתקשרים לעולמם הפנימי של הילדים. 
לאירועים כאלה, שבהם היא משחקת וכורעת על הרצפה, היא מעדיפה בגדים מבדים נעימים, חצאיות ארוכות  ואפילו מכנסיים, שהיא פחות לובשת במפגשים מלכותיים. 


/>

בתחילת נישואיה, נשלחו לעבר קייט חצי ביקורת, כאשר בחרה ללבוש חולצה וחצאית של אלכסנדר מקווין, בעת ביקור בבירמיהגהאם, לאחר שהעיר סבלה מהתפרעויות. התקשורת טענה שהבחירה היקרה לא מתאימה לאירוע ולמצב הרוח השפוף בעיר. 
היא לבשה שוב את הבגדים ב-2016, ובפעם השנייה זכתה לתשבחות. 
 


שיקול נוסף הוא המסר. השאלה ״מה״. קייט לא מתלבשת רק עבור עצמה. המראה והבחירה האופנתית משדרים מסר מצומצם, לנוכחים באירוע, ומסר מורחב, למי שנחשף אליה בכל העולם בעזרת התמונות והתקשורת, כי תמונה, כידוע, שווה אלף מילים. 
במהלך ינואר, קייט קידמה את סקר הילדות המוקדמת, ונפגשה עם אמהות וילדים בכל רחבי בריטניה.
היא בחרה ללבוש בגדים של רשתות כמו זארה, מאסימו דוטי והובס, וענדה שרשרת עם שמות ילדיה.
המסר משדר קרבה. ״כולנו אמהות, כולנו דואגות לילדים״.



בקיץ שעבר, קייט קידמה מסר של פעילות ילדים בטבע. בכל פעם שהייתה מעורבת במפגש כזה, היא לבשה שמלה פרחונית. כאשר הציבור הרחב נתקל בתמונה של קייט בשמלת פרחים, המסר הועבר עוד לפני הטקסט. 


לאחרונה, היא רותמת גם את ויליאם להעברת המסרים האופנתית. במהלך ביקור בויילס, הם תיאמו ביניהם את הבגדים, כך שיתאימו לצבעי האי- אדום וירוק. 
המסר הוא מחווה וכבוד לתושבים המקומיים. 



בחירת צבעים ואלמנטים שמתאימים לתושבים, מגיעים לרוב בסיורים בחול. שם קייט משתדלת לבחור בגדים של מעצבים מקומיים, משתמשת בצבעים הרשמיים של המדינה ומעטרת את הבגדים באלמנטים, בעיקר צמחים, אופייניים למקום. 
בקנדה, צבעי אדום- לבן. 



בניו זילנד, קייט עיטרה את הבגדים בשרך, הצמח הלאומי. 


/>


בלוס אנג׳לס היא בחרה ללבוש שמלה של המעצבת האמריקאית דיון פון פירסטנברג. 



ובעת ביקור בטאג׳ מאהל, היא בחרה ללבוש שמלה יפהפיה של המעצב נעים קאהן, שנולד בהודו. 



השאלה הבאה היא ״מתי״. קייט אוהבת להתלבש בהתאם לתאריך. כך היא משדרת אווירה חגיגית באירוע, ואחר כך גם בעיתונות. 
אחד האירועים השנתיים הוא חלוקת עלי תלתן למשמר האירי ביום סנט פטריק, ובכל שנה, קייט משתדלת ללבוש ירוק, הצבע המסורתי של היום. היא עונדת גם סיכת תלתן, סמלה של אירלנד. 


/>  

ולבסוף, ״מי״. מי מרכז תשומת הלב באירוע. השאלה חשובה כדי להחליט האם ללבוש בגד חדש, או דווקא משהו שכבר יש לה בארון, ולתת עדיפות למסר. 
כך, למשל, בסיורים בחול, שבהם קייט היא מרכז תשומת הלב, היא בוחרת הרבה בגדים חדשים.  


/>  

בטקס יום השואה, כזכור, היא בחרה ללבוש שוב שמלה אפורה, במטרה להעביר את תשומת הלב לניצולי השואה. 


/>  

אם באירועים רגילים הבחירה קלה למדי, היא הופכת למסובכת יותר בחתונות משפחתיות, שם המטרה הברורה היא לא להאפיל על הכלה, אך ללבוש בגד חדש שיכבד חתונה מלכותית. 
קייט מצאה פתרון מדהים, שבמסגרתו היא תופרת שמלה חדשה, בגזרה של שמלה ישנה, רק בצבע אחר. 
לחתונה של הארי ומייגן, היא לבשה שמלת מקווין זהה לזו שלבשה להטבלה של שארלוט, אך במקום הלבן המקורי, בחרה בצהוב בהיר.


/>  

לחתונתה של הנסיכה יוג׳יני, היא בחרה שמלת מקווין כמעט זהה לזו שלבשה שנה קודם, ביום ההולדת של המלכה. את הורוד הבהיר החליפה בצבע כהה וסתוי יותר, שהתאים לחתונה באוקטובר. 


/>  

רק בחתונתה של פיפה מידלטון, על תקן אחות הכלה, קייט הרשתה לעצמה ללבוש עיצוב חדש לחלוטין, גם הוא של מקווין. 



ולבסוף, כאשר קייט מחוץ לשעות העבודה, היא בוחרת בג׳ינס וסניקרס.
 

כי את הכי יפה כשנח לך.
 

לטורים קודמים

רונית בליי וינגרטן כותבת הבלוג שאנז עליזה