דייט או ראיון עבודה?

"איפה אמרת שאתה גר?", "מה אתה בדיוק מחפש?" נשמע לכם מוכר? כנראה הייתם בדייט או בראיון עבודה לאחרונה

חדשות כיפה דינה קליין 12/09/11 09:39 יג באלול התשעא

דייט או ראיון עבודה?
nerissas ring-cc-by, צילום: nerissas ring-cc-by

האם זה היה דייט? או שמא ראיון עבודה? רגע, מה ההבדל בעצם... כרכזת משאבי אנוש, הבחנתי שישנו דמיון רב בין דייטים לראיונות עבודה, הרבה מעבר לבדיחה. כל תהליך חיפוש המועמד המתאים למשרה, משלב קבלת קורות החיים ועד קבלתו לעבודה, מקביל לשלבים בתהליך בחירת בן זוג. משלב קבלת הפרטים הראשוניים ועד שלב ההתחייבות הנצחית- החתונה.

בין אם בזכות הכירות קודמת, חבר מביא חבר או דרך חברה מתווכת, קורות החיים (או לפחות הפרטים הראשוניים) של הדייט הפוטנציאלי כבר בידיי עוד טרם נפגשנו.

כיוון שלא ארצה לפגוש את כולם (כי יש לי עוד עבודה לעשות, ועוד חיים חוץ מדייטים), את הסינון אצטרך לעשות בקפידה. אם אפרש נכונה את הפרטים הראשוניים שבפניי, אוכל לנסות לנבא את התאמתו של המועמד לתפקיד המיועד: שם, כתובת, השכלה אקדמית - כן, אני מבינה שעשיתם שלוש שנים צבא, עבדתם בעבודות מזדמנות והשלמתם בגרויות ובכל זאת... לגבי הניסיון- שימו לב כי לא אשמח לראות קפיצות רבות המעידות כי בעברך לא הצלחת להחזיק מעמד או להתחייב. עם זאת, אם אין לך ניסיון כלל בתחום, אתה כנראה תשלה את עצמך שיש בשוק אופציות טובות יותר. גם אם אתה נורא אוהב לאסוף חיפושיות או מתעניין באדריכלות, זה מרגש נורא אך לא רלוונטי, בבקשה ממך- אל תציין זאת בשלב זה.

(צילום אילוסטרציה: Samuel Mann-cc-by)

במידה ועברת את שלב קורות החיים, אחרי שיחה טלפונית קצרה תגיע כנראה לפגישה. זכור כי איחור לפגישה (מכל סוג שהוא כמובן) זהו מעשה בלתי נסלח ולא, זה לא מראה שאתה אדם עסוק וחשוב אלא שאתה לא יודע לנהל את הזמן שלך וזה לא רושם שאתה רוצה להשאיר.

בעודי מחכה לו (כאמור, למועמד או לחתן המיועד) אני רואה אנשים רבים עוברים לידי ועוברות בראשי מחשבות רבות: "רק שזה לא יהיה הוא, רק שזה לא יהיה הוא". בסוף הוא מגיע, לרוב שונה ממה שדמיינתי, לטובה או לרעה.

"אז ספר לי קצת על עצמך", חוזקות, חולשות, שאלות, תשובות, דוגמאות ועוד, רק מתפללת שלא יעשה פדיחות. שלא יגיע לבוש בקרוקס וחולצת סוף מסלול, שלא יגיע לא מגולח, שלא ילך באמצע להטיל את מימיו, שלא ידבר בהתנשאות על עצמו, שלא יצעק, שלא יהיה שקט מידי, שלא יהיה חסר ביטחון, שלא יסתכל יותר מידי לצדדים, שלא יגיד לי שזה לא ישפיע עליו אם יקבל תשובה שלילית, שלא ישאל אותי על תחביבים שלי, שלא ייראה נואש מידי (גם אם זה נכון), שלא ישפוך עליי את הקפה שלו, שלא ימרח קרם ידיים, שלא יחשוב שזה מוזר שלאחותו יש שם כמו שלי, שלא יבטיח הבטחות שלא יוכל לעמוד בהן, שלא יגיד משפטים כמו: "נשמע מדהים, מי שמוותר על זה הוא אידיוט אבל כנראה שהתפקיד לא מגיע לי", "אני לא מרגיש מספיק שאני רוצה את זה", או האהוב עליי: "אני רוצה אבל אני פשוט לא יכול" ורק שלא ימשיך לנג'ס גם אחרי שקיבל תשובה שלילית.

פסק זמן זה לא משהו שניתן לעשות. כמו בעבודה גם כאן הבוסים לוחצים עליי למלא משבצת זו בדחיפות, אין זמן למשחקים. לא חודש, לא שבועיים ולא יומיים. או שכן או שלא, ואם אתה לא מעוניין בתפקיד- כמו שאמרו לפני רבים וטובים: "יש עוד הרבה דגים בים". אני לא רוצה לשמוע על טראומות קודמות ולא על תהליכי התחזקות- אני לא פסיכולוגית. אני לא רוצה לשמוע סיפורים על הצעות אחרות שקיבלת ולא רוצה לדעת בן כמה הכלב שלך, או לראות תמונה שלו. לא רוצה שתשאל אותי מחר איך היה, לא רוצה שתשחד אותי ובעיקר אני לא רוצה לבזבז עליך זמן יקר.

אז לפני שאתה גורם לי לעשות את כל עבודת הסינון המפרכת הזאת, אני מציעה שתחשוב טוב על השאלה הבאה: אתה בכלל מחפש עבודה?