מכירים את הזוגות האלה שאומרים שכבר בדייט השני הם ידעו שיתחתנו? גם אני הכרתי אותם. הכרתי ואף פעם לא הבנתי איך אפשר לומר כזה דבר. היום אני מבינה. את מי שהיום ארוסי הכרתי בטיול חבר'ה ביום קיץ חם. אני הייתי תפוסה והוא ממש לא היה נראה לי מתאים. כעבור שנה אני כבר לא הייתי תפוסה ולו זה דווקא היה נראה מתאים.
בדייט השלישי שלנו הבנתי שהוא צודק, בדייט החמישי כבר ידענו שנתחתן, ובכל זאת ההצעה הרשמית הגיעה רק אחרי 4 חודשים. שעת שקיעה, טבעת יהלומים, דמעות והתרגשות גדולה.
חיכינו 48 שעות תמימות בטרם יצאנו עם הבשורה לעולם. 48 שעות של שקט מבורך בהן ידענו שזה כאן ולתמיד, רגע לפני הכניסה למרוץ ההכנות.
ואכן, יממה אחרי שהגענו להורים עם בקבוק יין ושוקולד, כבר מצאתי את עצמי בתוך מבול של טלפונים, מיילים, והצעות מחיר (לפי מנה,לפני מע"מ, לא כולל הגברה,לא כולל אלכוהול).
זה מתחיל משיטוט אקראי באתר האינטרנט של האולם, בו התמונות תמיד תראינה מושלמות, השולחנות מצוחצחים, הדשא מוריק, והנוף לשקיעה בשעת בין ערביים. אחרי שניים-שלושה אתרים אני מצליחה ללמוד על ההבדל בין אולם לגן אירועים, וההבדל בין סידור הישיבה ביום גשום לים אביבי.
וממשיך בשיחה תמימה בניסיון לדלות יותר מידע. מסתבר שכוחות השוק הקשוחים נותנים את אותותיהם גם כאן, ואולם לחודשי האביב, רגע לפני פסח ועליית המחירים המטורפת שאחריו, הוא נכס ששווה זהב.
כמות התאריכים הפנויים כה מעטה, ועל כל ערב פנוי עטים כמה עשרות זוגות בניסיון לשריין לעצמם מועד רצוי לחתונה, מה שמשחק לידיהם של בעלי האולמות שמעלים את מחירי המנות כרצונם.
כך מצאנו עצמנו בערב ירושלמי קריר, שמים פעמינו לאולם בהרי ירושלים, על מנת לעמוד מקרוב על טיבו ועל התמורה שנקבל עבור תשלום לא פעוט, לא לפני שדאגנו לשריין את התאריך הרצוי לנו ולוודא שהלהקה 'שלנו' פנויה באותו ערב גם כן.
מהרגע שהגענו לאולם, איש המכירות לא עזב אותנו לרגע. ענה בסבלנות ראויה לציון על כל שאלה ('אני לא מבינה למה המפות לא פרושות באותו האורך על כל השולחנות'?!). לאחר משא ומתן קצר, בו נרשמה לכוחותינו הצלחה בדמות סידור פרחים חינם על כל שולחן, פנינו למשרד כדי לחתום על החוזה ולסגור את הפרטים.
אך אויה! בזמן שאנחנו היינו באולם, נכנס זוג אחר למשרד וקנה את התאריך 'שלנו'! 'יש לכם חצי מזל' אמר לנו בעל האולם,' יש לי עוד תאריך פנוי באותו השבוע'.
בשלב הזה אני כבר יושבת על הכסא ואוחזת את ראשי בשתי ידיי, בנזוגי (ה' ישמרהו) התקשר ללהקה כדי לוודא שגם בתאריך זה הם פנויים, ורק לאחר מכן פנינו לחתום על ההסכם.