אין היום חיים קלים למגייסי הכספים למיניהם. התרומות הצטמקו פלאים כבר עם נפילת הדולר בשנה האחרונה, לאחר מכן הגיע המשבר הכלכלי שחסם בצורה משמעותית את הדרך לכיסיהם של התורמים, ובשבועיים האחרונים - גלי הונאת מאדוף, שפגעו בצורה אנושה בכספי הקהילה היהודית באמריקה. על פי הערכות, מדובר בתרמית בהיקף של 50 מיליארד דולר. כדור השלג כבר החל להתגלגל, והוא אוסף לקרבו במורד המדרון, בין השאר, מוסדות רבים של הציונות הדתית לאומית. הערכות זהירות מדברות על פגיעה בפילנתרופיה היהודית העולמית בהיקף של חמישה מיליארד דולר. הפגיעה המשוערת בקרנות הציונות הדתית בארץ, נעה בסביבות חמישה מליון דולר, שנעלמו ואינם עוד.
פתאום נגמר הכסף
הרב ספי שרמן הוא מנהל תיכון "ראשית" החברתי בתל אביב, ומנהל בית המדרש תאיר. "אכלתי אותה", הוא מספר בשיחה לכיפה. "את רוב הנזק שייגרם לשני הגופים בהם אני עובד, נתחיל לראות בשנה הבאה". הרב שרמן לא לבד. לדבריו, גופים גדולים מאוד של הציונות הדתית יתחילו ליפול לקראת אמצע 2009. הוא מספר על תנועת "מבראשית" של הרב מוטי אלון, שביחד עם תנועת גשר התחילה פרויקט חינוכי בתיכונים דתיים. "בשבוע שעבר, ביום שלישי, נסגר פתאום הפרויקט. נגמר הכסף מהתורמים. ביום רביעי פוטרו כולם, מראש הפרויקט עד אחרון המדריכים. התיכונים נשארו בלי שום דבר מהפרויקט ביד. גם אצלי, פרויקטים שרצים 3-4 שנים נסגרים כי לקרנות נגמר הכסף. אחת מהם היא תוכנית חמש שנתית של לימודי משפטים באוניברסיטת בר אילן, שמומנה על ידי מרכז רבין לשלום. היא נסגרה לי השנה כי אין כסף. ההשלכה של המשבר הזה תהיה על התלמידים - הישגים לימודיים נמוכים, פחות חינוך לערכים. פרויקטים שנמצאים בשיאם ולפתע יורדים לטמיון".
בין התורמים הגדולים שנפגעו מהתאדות מאדוף, נמצאת קרן צייס, שנסגרה לפני כשבועיים, ותורמת לגופים רבים בציבור הדתי לאומי. "בניתי עליהם", אומר הרב שרמן, "אני איתם בפרויקט כבר שלוש שנים, ופתאום, בשנה הבאה, הם כבר לא איתי".
כדי לסבר את האוזן, קרן צייס תרמה מידי שנה 12.5 מליון דולר לארגונים בישראל ובעולם היהודי. אברהם אינפלד, נשיא קרן צייס בירושלים, החובש לראשו כיפה סרוגה, פוטר בעקבות סגירת הקרן. בין המוסדות הרבים שנתמכו בצורה משמעותית על ידי קרן צייס נמצאים המדרשה בעין פרת וארגון "אחריי". גם עזרא מרקין, תורם יהודי שהשקיע סכומים גדולים בהוצאה לאור של ש"ס הרב שטיינזלץ, נאלץ לסגור את קרנות ההשקעות שלו לאחר שספגו הפסדים בשווי של למעלה מ-1.8 מיליארד דולר. תורם נוסף שנפגע מההונאה הינו איירה רעננערט, שתרם אינספור ספרי תורה ומקוואות בכל הארץ, ותמך בצורה משמעותית בישיבת הר המור, בישיבת האידרא, במכון מתן לנשים ובמוסדות תורניים אחרים. על פי פרסומים ב"גלובס" הפסיד רעננערט עד 200 מליון דולר. גם ה"ישיבה יוניברסיטי", המקיימת קשרים הדוקים עם ישיבת הר עציון שבאלון שבות, ומחזיקה שלוחה בסמוך למכון לב, הפסידה סכומים שבין 120 ל-160 מליון דולר. עמותת "יד שרה" הפסידה 1.5 מליון דולר, על פי מגזין פורוורד, ורשימת הנפגעים הולכת ומתארכת.
לדברי הרב שרמן, ישיבות וכוללים רבים עתידים להיפגע בעתיד הלא רחוק מקריסת מאדוף: "אנשים עוד לא מבינים. הם עדיין בהלם, אבל תוך שבוע שבועיים הם יתחילו לצאת במבצעי התרמה."
איך מתמודדים?
"אני הולך לקצץ בשעות לימוד, בפרויקטים ובתוכניות חברתיות. ההיערכות המעשית שלי היא בעיקר לשנה הבאה. אני שומר יתרות, מקמץ בהוצאות, ומקצץ בדברים שלא התחייבתי עליהם. אני ממליץ לראשי מוסדות לשנות את תוכניות העבודה בקרנות. לראות מה המאסט, ובמקומות אחרים לפזר את הסכנות כך שלא ייפלו על קרן אחת. אני מתאר לעצמי שישיבות תיכוניות וישיבות הסדר ייפגעו יותר ממני, כי יש להם גם פנימיות ואוכל, שהם ההוצאה המרכזית".
 |
|
עתידים להיפגע? (צילום: שנילי, ויקיפדיה העברית)
|
לדברי אדם המתמחה בגיוס כספים בציבור הדתי לאומי, ומסרב להזדהות בשמו מסיבות ברורות, הפגיעה המרכזית במוסדות הדתיים לאומיים תגיע מהתורמים הגדולים והבינוניים: "אלה שהיו נותנים לישיבות 5-10 אלף דולר בשנה, יפסיקו לתת כסף. הם אלו שהפסידו הכי הרבה". הנפגעים הראשונים, לדעתו, יהיו "ארגוני צדקה קטנים, מוסדות המעבירים שיעורים כמו אורי, יקר, מרכז שטיינזלץ. השיעורים בהם לא מכסים את עצמם, והם מבוססים על תרומות. ייפגעו בעיקר מוסדות ציבור קטנים שלא יכולים לפרט את ההבדל הדראסטי בינם לבין ארגון גדול שעושה את אותו דבר. ככל שהמוסד גדול יותר, כך יקל עליו להמשיך ולגייס תרומות". גורם נוסף שיתרום להתמוטטות הוא החשיפה לתרומות מחו"ל - "ישיבות אמריקאיות, לדוגמא. הקהילה היהודית באמריקה הפסידה כמה עשרות מיליארדים. ארגוני העזרה הבסיסיים כמו שכן טוב, מאיר פנים, כל אלו שצמחו על כספים אמריקאים, אני מעריך שהרבה מהם יתמוטטו. ישיבת גוש עציון, לדוגמא, המון כספים שלה מגיעים מאמריקה. אני שייך לארגון שמגייס תרומות. אנחנו מצפים בוודאות לירידה של 25 אחוז מסוף נובמבר, עד סוף 2009".
הקשיים החלו עוד לפני הנפילה
איציק כהן, מנכ"ל ישיבת עתניאל, מספר כי בפדיון הכפרות שנעשה השנה, הורגש באופן משמעותי המשבר הכלכלי: "תראה, כולם צריכים לתת פדיון כפרות. זאת הלכה. אבל השנה הגיעו אלינו רק 50% מהפדיון שקיבלנו בשנים קודמות. בנוסף לזאת, בדרך כלל לקראת סוף שנה אנחנו רואים המון אנשים שמבקשים לתרום, כיוון שהם יכולים לקבל החזרי מס על התרומה. השנה זה כמעט ולא קרה".
 |
|
50% מהפדיון שקיבלנו בשנים קודמות (צילום: מיכאלי, ויקיפדיה העברית)
|
לדעתו של איציק, הקשיים הכלכליים בישיבות החלו עוד לפני הנפילה של מאדוף, אם כי זו החריפה את המצב - "כל עליית מחירי האנרגיה, מחירי מזון שעלו עקב שנת השמיטה, וירידת ההכנסות בגין התרומות הנמוכות ומצב כספי קשה של ההורים, יצרו לחץ כלכלי על הישיבות, במיוחד מראש השנה. אנחנו בישיבה עשינו קיצוץ רוחבי - הורדנו בספקים, הורדנו סעיפי תקציב פחות הכרחיים, קיצצנו רוחבית במשכורות.
באופן כללי, אני יודע שיש בישיבות כיום קיצוצים הכוללים פיטורים. יש גם ירידה בסוג המזון שמוגש לתלמידים".
לדברי איציק, לישיבת עתניאל אין אפשרות לשרוד ללא תרומות: "אנחנו מתוקצבים על ידי משרדי ממשלה, תשלומי הורים ותרומות. בלי תרומות אני לא אשרוד. בממוצע ישנה ירידה של כ-30% בהכנסות מתרומות. מצד אחד לא מדובר בירידה קריטית, אך מאידך זה בדיוק מה שנדרש מאיתנו להפעלת השוטף ללא לחץ תזרימי מעיק". ייתכן שבמקרה של ישיבת עתניאל, הפגיעה איננה קריטית מכיוון שרוב התרומות מגיעות מתוך הארץ ולא מחו"ל.
בקרוב: בחורי ישיבה עובדים בבניין
גם בישיבת הר עציון, המקבלת תרומות רבות מחו"ל, מורגש כבר המשבר הכלכלי. יונתן, תלמיד בישיבה, אומר בשיחה לכיפה כי "הנהלת הישיבה החליטה לאחרונה על קיצוץ רוחבי משמעותי במשכורות עובדי המשק וההוראה, ביחד עם צעדי ייעול ואפילו פיטורים. עם זאת, הבטיחו בישיבה לעשות את המירב כדי לא לפגוע במלגות אברכי הישיבה. בין התלמידים כבר מדברים על השינויים בתפריט האוכל".
 |
|
בקרוב שינויים בתפריט (צילום: jslander-cy)
|
"צריך לחשוב איך אפשר להחזיק עולם תורני יהודי שמחזיק את עצמו בלי תרומות", אומר הגורם המקורב לתחום גיוס הכספים. "יכול להיות שהתשובה היא שיש יותר מדי ישיבות. אולי הקהילה תתמוך רק בחמישה אחוזים, הטובים ביותר, והשאר יצטרכו לשלם סכומים גדולים או לעזוב. התפיסה במשך שנים הייתה שהמצב הכלכלי מעולה, ולכן כולם יכולים ללמוד, אבל יכול להיות שהמצב הזה השתנה.
אם אחת מישיבות העולם החרדי - פונוביץ, מיר או חברון תתמוטטנה, אנחנו נהיה בעולם אחר. העולם החרדי פתאום יבין שאין לו כסף. תוך 5-6 שנים יכול להיות שנראה בחורי ישיבה הולכים לעבוד בבניין. אבל רק בתוך החודשים הקרובים נדע מה הנזק המלא של זה".
הצעה נוספת שמועלית כיום היא איחוד המוסדות הדתיים הלאומיים הגדולים, בכדי ליצור יעד תרומות גדול אחד, שיאסוף תרומות מקהילות רבות ומגוונות ולא יתמקד בתורמים הגדולים דווקא. אך לאור האיחוד הקודם שהתנסה בו הציבור הדתי לאומי, ספק אם פיתרון כזה יצליח.