על דברים מבורכים מסוג זה נאמר - איפה הייתם עד עכשיו? בשעה טובה יצא לאור החלק השני של 'אסיף', כתב העת של הישיבות הציוניות, בתמיכת 'איגוד ישיבות ההסדר'. המפעל המבורך הזה מאגד מאמרים רבים, פרי עטם של רבנן ותלמידיהון, ממיטב תלמידי החכמים שהצמיח המגזר הדתי לאומי. מעבר לחשיבות הרבה הנודעת לכל בירור וליבון של דברי תורה, קיימת מעלה נוספת, יתירה, ב'אסיף' על פני כל כתב עת כזה או אחר. כתב העת מאחד, מאגד, קשת רחבה ביותר של ישיבות ובכך תורם, בדרכו שלו, לאחדות רעיונית ולהפריה בין דרכי הלימוד והסגנונות השונים.
כמו שכתב רבה הטרי של ירושלים, הגאון הגדול הרב אריה שטרן שליט''א, במכתב הברכה לעורכים:
"מלבד עצם הפרסום של דברי תורה המתחדשים בבתי המדרשות שלנו, יש גם בזה פעולת חיבור של רבנן ותלמידיהון הנמצאים במקומות שונים. לפעמים נוטים להבליט את ההבדלים שביניהם, והנה כאן מראים ורואים איך כולם לומדים את אותה התורה, והיא זו שמחברת בין כולנו, והמחלוקות הן כולן לשם שמים להן יש קיום, ואדרבה אף מוסיפות פאר והדר".
בנוסף לחשיבות של האחדות, הבאה לידי ביטוי גם בייצוג הרחב של הישיבות מהן באים העורכים, קיים מאפיין ייחודי נוסף לכתב העת הזה - המגוון המרשים של תחומי העיסוק. ראינו קבצי הלכה יישומית, קראנו אינספור פלפולים עמוקים בסוגיות הש''ס, ידענו גם שזירת רעיונות עמוקים במחשבה ובהגות. אך נדיר למצוא קשת כה רחבה של תחומי עיסוק תחת קורת גג אחת. כתב העת פותח בעיסוק בסוגיות למדניות, ממסכת יבמות ובבא קמא, שניכר בהן טביעות האצבע הייחודיות של אופן הלימוד, כמו גם צורת ההתנסחות, הנהוגות בישיבות השונות בציבור הדתי לאומי. לאחר מכן עוברים ללבן שאלות אקטואליות בהלכה, בענייני תפילה וברכות, והשער החותם את הקובץ הראשון מברר מגוון נושאים כלליים כמו מושגי יסוד או כללי התלמוד.
כל זאת בחלק הראשון העוסק בגמרא והלכה. בחלק השני העוסק בתנ''ך ואגדה מצויים מאמרים רבים הן בתנ''ך והן במחשבה, עם דגש מיוחד על נושא התפילה ומהותה. כמו כן, קיים שער העוסק ב'אישים ושיטות' הסוקר היבטים שונים בחיי גדולי רבנינו. לבסוף סיפקו לנו העורכים שער 'סופרים וספרים' ובו סקירה מקיפה ומחכימה על כמה וכמה ספרים שיצאו בדורנו.
רוחב דעת שכזה, הן בכמות והן באיכות התוכנית והסגנונית, הופך את כתב העת 'אסיף' לראש החץ של היצירה התורנית הציונית בדורנו. 'תחומין' של עולם הישיבות. לכתב העת הזה, על מגוון כותביו ותחומי עיסוקו, קיים פוטנציאל רב להפוך לסדרת פאר שתתפוס מקום של כבוד בהיכל הישיבות הציוניות.
לא נותר לנו אלא לברך את העורכים המסורים, ר' אייל רזניקוביץ' ור' שמואל מרצבך, ואת הכותבים היקרים, שחפץ ה' בידם יצלח ויזכו להפיץ את מעיינותיהם חוצה, שיזכו להגדיל תורה ולהאדירה, ויראו ברכה בעמלם מתוך נחת ושלווה, בריאות ושמחה לאורך ימים טובים, אמן.