קהילה ללא אלכוהול

מקומו של האלכוהול בבתי הכנסת כמעט ולא נפקד מכל אירוע חגיגי. אל מול התהליכים המבקשים לצמצם את הרגלי השתייה החברתיים, אם באיסורים על מכירת אלכוהול לקטינים או אפילו לבגירים משעות הלילה - ברוב בתי הכנסת ממשיכים לשמר את המסורת, בה כוסות הוודקה והערק מקבלות מקום של כבוד על השולחנות.

אלא שבקהילת "זית רענן" אשר בשכונת הזית באפרת, החליטו לעשות מעשה ולנהוג אחרת. אמש פרסם רב הקהילה, הרב ברוך אפרתי, הודעה לכלל החברים בה הכריז בעקבות פגישה עם המתפללים על "קהילה ללא אלכוהול". על פי ההודעה "לא יוגשו משקאות אלכוהוליים בקידושים ובכל פורום בבית הכנסת, חוץ ממקרים בהם שכרו את אולם בית הכנסת לאירוע פרטי".

האלכוהול הוא סם (צילום: Darwin Bell -cc-by)

בשיחה עם כיפה מסביר הרב אפרתי כי מה שהביא את הקהילה להחלטה היה העניין העקרוני השולל את השימוש המופרז באלכוהול - ולא בעיות אלכוהול שהתגלו בקרב הקהילה. "האלכוהול הוא סם", מסביר הרב אפרתי, "ככזה הוא רע אם הוא אינו בפיקוח. בבית פרטי הוא בפיקוח ההורים, אך במקום ציבורי יכול ילד להבין בטעות שמותר לשתות הכל, תמיד, כמה שרוצים ובאיזו אווירה שרוצים. זה יכול להביא לקלקול גדול".

מסתבר שהכל התחיל משיחה שהעבירה אסתי גרוס, מדריכה ארצית למניעת התמכרויות במנהל לחינוך דתי. בדבריה הבהירה גרוס כי האלכוהול בבתי כנסת הוא דבר גרוע, המהווה גורם מוביל, מניסיונה הרב, להתמכרות של חלק מהנוער לסם האלכוהול. "היא המליצה להמנע מכך, ואנו הרמנו את הכפפה", מציין הרב אפרתי, אשר נזכר כי לא פעם ההתדיינות בין שני מבוגרים בסגנון "בן כמה בקבוק הוויסקי" - נראתה לו כדבר פסול הנכנס לליבם של הילדים.

לדברי הרב אפרתי, המציאות המקובלת היום, בה "הכל נגיש", יוצרת מחייב "בד בבד עם חיזוק התורניות והחינוך של ילדינו" גם את סילוק ההיזק. "אנו מחנכים להימנע ממגע עם סם או אלכוהול בצורה לא מסודרת ומותרת", מסביר הרב אפרתי ומציין כי גם הוא עצמו, בביתו, נוהג לשתות מעט אלכוהול בערב שבת עם בנו - אך ורק תחת פיקוח. "בבית הכנסת אין פיקוח מדוקדק והילדים רואים וניזוקים לפעמים ממה שרואים", הוא מציין.

הרב אפרתי מקווה כי ההחלטה שהתקבלה בקהילה באפרת, תביא בתי כנסת נוספים לאמץ החלטה דומה. "אנו קוראים לשאר בתי הכנסת בישראל לנהוג כמונו, למנוע כל כניסת אלכוהול לבתי הכנסת", אומר הרב אפרתי. "ב"שולם זוכר" בבית פרטי, כן. בשמחה פרטית, כן. אך לא בדברים קהילתיים שיש בהם ילדים רבים. הבה נהיה ישרים ונביט סביבנו, הילדים מביטים בנו".