מכתב לבן שאינו יודע לשאול

לפעמים נדמה לי שאתה באמת אינך יודע לשאול, מאחר ואתה פשוט שואל הכל. - פרוייקט מיוחד לפסח

חדשות כיפה אלישע נדב 07/04/07 00:00 יט בניסן התשסז

שלום בן,

אני מבקש שתקשיב לדברים שאני עומד לומר. תקשיב ותחשוב. לבד. בלי לשלוח אס-אמ-אס לרב, בלי לפתוח שרשור בפורום, רק לחשוב. לבד. בהתחלה יישמע לך השקט הזה מוזר, בלי דעות לכאן או לכאן או מסקנה אחת חותכת. אח"כ תתחיל לשמוע קולות- לא בעד או נגד אלא שיקולים. אישיים, עצמאיים, מתוכך. כן, הבט פנימה. תתפלא כמה הלב שלך יודע, והשכל שלך מרגיש. הוא ישר מאוד השכל שלך. בדרך כלל מתייחסים אליך, בני שאינו יודע לשאול, כאחד שצריך לפתות ולמשוך - אבל אני יודע שאתה לא צריך שנפתח לך, אתה צריך להסתגר ולהקשיב פנימה.

אמת, אין חכם כבעל ניסיון, ויש להאמין למי שלמד וייגע, אבל חכה רגע לפני שאתה רץ לשם. חשוב, האם באמת זאת שאלה לרב? היום כשהמידע נגיש יותר מתמיד, הוא מתרחק ממך יותר מאי-פעם. שלח את שאלתך על פני הסלולר או הרשת, ותוך זמן קצר מתקבלת התשובה. כך הפכו מאגרי הידע ממידע נגיש לכל - לבלתי ברור לכל. מכיוון וכששואלים בהודעת טקסט במקום לפתוח ספר, אנו מתרחקים מהיכולת להבין את התשובה, את משמעותה גם אם במקרה הספציפי עליו שאלת תדע מה לנהוג. כשהרב זמין יותר מהספר, עוד לפני שעצרנו לחשוב מה בדיוק השאלה, או האם זאת שאלה לרב, כבר קיבלנו תשובה. וכך הפכת את הכתובת הזמינה לפסיכולוג, יועץ זוגי, מדריך, ואת הלימוד, ההבנה, העומק ולימוד התורה וההלכה הרחקת מעצמך.

מה קורה כשהזמינות ועודף הידע מתנגשים? אתה נשאר אחד שלא יודע לשאול, כי אינך יודע היכן לחפש תשובה (אם זה לא בשו"ת או בפורום) או איך להבין את התשובה. סבתא שלך עוד הלכה לרב עם תרנגול שחוט עם שאלות לגבי השחיטה, אבל מעולם לא חשבה לשאול על קשיים בזיווג או בזוגיות המתפתחת. אתה כבר לא הולך עם תרנגולת, אך יש נושאים בהם גם הנכד שלך עוד ייראה לרב, וזה לא ישתנה, בטח לא יעבור למימדים לא חזותיים.

אתה שואל בפורום האם להפסיק לקחת גלולות למניעת הריון, וכל ילדה עם חיבור מהיר שנשואה שמונה חודשים יכולה לענות לך. ואתה עוד מחשיב את דעתה העלומה, שאינה מכירה את יכולתכם, סיבותיכם למנוע עד עתה, תפקודכם הזוגי ומכלול האישיות של כל אחד מכם. אתה הרי יודע - זה לא רציני. לפעמים נדמה לי שאתה באמת אינך יודע לשאול, מאחר ואתה פשוט שואל הכל, כמעט בלי הבחנה מה שואלים, איך שואלים, איפה שואלים ובעיקר - את מי שואלים.

אתה לא אשם - בעידן הדיגיטאלי בו הדרך בין המחשבה, הפה והמקלדת התקצרה לחלקיקי שניות, כולם שואלים וכולם עונים. ואם עונים לך בפורום, ועונים די מהר, למה שזאת לא תהיה האופציה הראשונה ועם הזמן - היחידה? אתה שם לב מה קורה פה? כל עלם עם אינטרנט בבית שקול לשולחן ערוך בפירסום דעתו והשגותיו על ההלכה, כל עלמה יועצת זוגית. ואנחנו קוראים ושוכחים לשאול. שוכחים איך לשאול את השאלות הנכונות, שוכחים איפה לחפש את התשובות הטובות.

עוד לא מאוחר, בני, עדיין תוכל להבדיל בין טוב ורע, לברור תבן ממוץ. אינני נגד שותי"ם ופורומים, אלא בעד, אבל במסגרת גבולות היכולת שלהם. אלו כלים נהדרים, אך למד להשתמש בהם בחוכמה. למד להקשיב לעצמך, ומתוכך כבר תדע איפה ובעיקר- את מי לשאול. אני מאמין באינטרנט, אבל יותר מזה מאמין בך.


עוד בסדרה

  • מכתב תם לתם
  • מכתב לבן הרשע
  • חכם מה הוא אומר?