ש: הרב שמע על ההתבטאות של איש פוליטי שכדי להיות רבצ"ר, הרב אייל קרים, צריך להגיד קול רם, צלול וברור: "אני תומך בגיוס נשים לצה"ל", אחרת הוא לא יכול להיות רב של כל החיילות?
ת: לא שמעתי, אך איני מאמין שבימינו איש פוליטי ירצה להחזיר אותנו לחושך ימות הביניים, כאשר נשלל מהאדם חופש המצפון. ב"הכזרת לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" של האו"ם בשנת תש"ח כתוב "כל אדם זכאי לחירות המחשבה, המצפון והדת וכו'". וכן במגילת העצמאות שלנו: "מדינת ישראל... תבטיח חופש דת, מצפון וכו'". וכבר כתב מרן הרב קוק שאינו דורש שום שלטון על הדעות (אגרות הראיה, אגרות יח-כ).
ש: אבל חייל חייב לציית?
ת: זה לא קשור. הוא חייב לשרת את צה"ל כמיטב יכולתו ויחד עם זה מותר שתהיינה לו דעות משלו. למשל קצין שמאלני גם מגן על ההתנחלויות, וקצין ימני גם מונע הקמת התנחלויות. פה זה לא K.G.B. שכופה דעות על הזולת. אגב, אל"מ במיל' רז שגיא אמר בגלי צה"ל בסיון תשע"ו, לגבי גיוס נשים לחילות שדה: "כשאתה מדבר עם מפקדים ברמות הטקטיות, ברמות מ"מ מ"פ ומג"ד, כולל נשים, הם אומרים לך שזו שגיאה איומה".
ש: כיצד אפשר לתפקד בצה"ל אם יש דעות שונות?
ת: אדרבה צה"ל הוא דוגמא לכל האומה שעל אף חילוקי הדעות, אפשר לעבוד יחד בהרמוניה. זה מזכיר שיר צרפתי של תחילת מלחמת העולם השניה:
"הקולונל היה מלוכני לאומי, רב הסרן מתון, הסרן תמך בדת, הסגן ביטל את הכומר, הרס"ר היה קיצוני מסור, הסמל סוציאליסט חריף, הקפורל רשום בכל הרשימות, והחייל מהמר על סוסים, וכל אלה יחד, הם צרפתים מעולים, חיילים מעולים, ההולכים שמאל ימין, וסוברים שהרפובליקה, זה עדיין המשטר הבטוח בעולם. וכל החבר'ה האלה, שברובם, לא סברו אותו דבר בפוליטיקה, הנה הם כולם מסכימים, שרוצים לחיות בשלום".
ש: ובסיכום?
ת: לא להחזיר אותנו לחושך ימות הביניים, אלא לחיות יחד באהבה, בצבא ובאומה (הרב עצמו, שהוא כפי ההלכה נגד גיוס בנות, הוציא ספר קטן "שובי לשלום", כדי לסייע לחיילות הדתיות - מ"צ).
[ראיין: הרב מרדכי ציון]