לכו לעבוד!

הרב ישראל רוזן במבט יהודי על גל הפיטורים במשק.

חדשות כיפה אדם צחי 13/11/08 00:00 טו בחשון התשסט

לכו לעבוד!

המשבר העולמי כבר כאן, ולא מעט חברות מודיעות על פיטורים נרחבים של עובדים. בין המפטרים -חברות כוח אדם, בתי תוכנה, חברות הייטק, תעשייה ותקשורת. במקרה הפחות רע מדובר בפיטורי עובדים ממוקדים, במקרה הרע סוגרים את המפעל וכולם הולכים הביתה. כדי לקבל זווית יהודית על המצב, פנינו לרב ישראל רוזן, ראש מכון צומת להלכה ולטכנולוגיה.


"העסק לא קשור למדיניות כלכלית", אומר הרב רוזן, "מדובר, כמובן, בכלים שלובים עם כל העולם. במבט יהודי, הייתי אומר, צריך לדעת להעסיק אדם אפילו מעבר לצורך. זו הצדקה הגדולה ביותר שניתן לתת. "עשה עימו פרקמטיא", שלא ייפול על רשות הרווחה כמקבל צדקה, אלא יימצא את פרנסתו כמועסק.


לכו לעבוד בבנין (צילום: billjacobus1-cc-by)


בראשית שנות המדינה היה מושג של עובדי דחק - המדינה ייצרה עבודות. לא בתור חלוקת כסף למובטלים, אלא עבודות שבחלקן יש צורך ובחלקן אין צורך. העובדים נטעו יערות, וביצעו פרויקטים לאומיים אחרים. הוכרזה שעת חירום לאומית, והמדינה לקחה על עצמה להעסיק כמה שאפשר, כולל יצירת מקומות עבודת דחק.


כלפי הרשויות, קיים הנושא של עובדים זרים. רבים טוענים שהישראלים לא רוצים לעבוד בעבודות חקלאות, בנייה, ועבודות כפיים אחרות, אבל כשלא תהיה ברירה - יעבדו. יש בארץ מעל ל-350,000 עובדים זרים, חלק נכבד מהם בלתי חוקיים. צריכה הייתה להיות מדיניות קשוחה בנושא הזה. אבל מבחינה לאומית, עניי עירך קודמים לעניי אומות העולם.


כלפי הציבור, "פשוט נבלה בשוק ואל תצטרך לבריות". אין עבודה שמביישת את בעליה. השאלה היא בראש ובראשונה חינוכית, ומטרתה הגברת המוטיבציה והאתגר לעבודות שאולי אינן אינטלקטואליות - אבל אפשר לחיות, אפשר להתפרנס מהן. אם העבודות הללו לא ייאכפו רק כצורך כלכלי אלא יגובו גם באידיאולוגיה של "לעמוד על רגלינו", זו תהיה התרומה היהודית והייעודית לנושא של הקטנת מימדי האבטלה".


איש היי-טק פוטר מעבודתו. מה תגיד לו לעשות?

"אני אגיד לו לעבוד בבנייה. נכון, קל להגיד את זה, וקשה לבצע או להיכנס לעורו של המפוטר, אבל לכן, הדבר צריך להיות מלווה באתגר לאומי. כמו שקבוצות בישראל הפיחו רוח של אתגר לאומי בהיי-טק, יש קבוצות שהפיחו רוח עבודה עברית במקצועות הבנייה ובמקצועות אחרים שבהם אין עבודה עברית. זו משימה שקשורה יותר למשרד החינוך ולאנשי התקשורת מאשר למשרד האוצר. אנשים יורדים ברמת החיים שלהם לטובת אקולוגיה ולטובת צמחונות, ועושים זאת למרות שזה נראה כירידה. גם ירידה בתעסוקה שתהיה מלווה בגיבוי קבוצתי, דחיפה לאומית, זה איזשהו פיצוי קטן על הירידה.