המבקר: מערכת הכשרות כושלת

בדו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה ישנו פרק מיוחד מוקדש לענייני דת הבוחן את תפקודה והתנהלותה של הרבנות הראשית. על פי הדו"ח "מהממצאים מצטיירת תמונה עגומה עד כדי פגיעה ממשית בשומרי הכשרות. מערכת הטיפול בכשרות לקויה, ואחראים לה הגורמים במועצה הדתית הממונים על כך, הרבנות המקומית ומועצת הרבנות הראשית."

במסגרת הדו"ח, נבדק אופן הפיקוח של הרבנות הראשית על כשרות מוצרי מזון המיוצרים ומשווקים בארץ, כאשר ההתמקדות הייתה על תפקוד המועצות הדתיות בפיקוח והנפקת תעודות הכשר לבתי עסק, ומעמדם של המשגיחים.

אם גם אתם בין התוהים האם ניתן לסמוך על תעודות הכשרות הממוסגרות בכניסה למסעדות ומטבחים ציבוריים, תשמחו לשמוע כי מבקר המדינה יצא ללמוד מקרוב על מצב הכשרות בשלוש מועצות מקומיות שונות: ירושלים, חיפה וראשון לציון.

משגיחים ללא השגחה

הממצאים החמורים מלמדים על בעיה מערכתית מתמשכת בעניין נוכחות המשגיחים בבתי העסק עליהם הם צריכים לפקח, וכן בפיקוח המועצות הדתיות על המשגיחים. כך למרות שמשגיחי הכשרות נדרשים למלא דו"ח שעות על נוכחותם במסעדות השונות בהם עובדים, לא קיים כל מאגר מסודר ומעקב על המשגיחים.

בביקורי פתע של מבקר המדינה בחודשים מאי ויוני 2007, בדק המבקר את נוכחותם של המשגיחים בבתי עסק שנבחרו באקראי בירושלים ובחיפה, בשעות הבוקר והצהריים, שעות שבהן היה צריך להיות נוכח משגיח בבית העסק. ב-34 מהם (כ-60%) לא היו משגיחים בעת הבדיקה. בנוסף, התגלו תעודות כשרות שהונפקו ללא חתימת רבני העיר במשך 21 שנה, אף שהם נדרשים לכך על פי חוק.

ליקויים חמורים (אילוסטרציה: dlisbona-cc-by)

הרבנות לא אוכפת את החלטותיה

בשנת 2004, החליטה מועצת הרבנות הראשית כי יש להכשיר את משגיחי הכשרות, ולשם כך דרשה מכל המשגיחים ללמוד בתוכנית לימודים מסודרת ולעבור מבחני הסמכה, בדומה לנעשה במקצועות שונים במשק. למרות זאת לא מצא המבקר באף אחת מהערים שנבדקו אישורים המעידים כי המשגיחים עמדו בבחינות הרבנות.

ואם זה לא חמור מספיק, המבקר מותח ביקורת חריפה גם על הליך בחירת משגיחי הכשרות: "אין נהלים בעניין הכישורים הנדרשים מהמשגיחים, הליך בחירתם, הסייגים להעסקתם ודרכי הפרסום של משרות השגחה פנויות. הועלה כי שבעה משגיחים במועצות הדתיות חיפה וראשל"צ הם קרובי משפחה מדרגה ראשונה של רבני עיר או של עובדים במועצות הדתיות. אחדים ממשגיחים אלו אף היו כפופים לקרוביהם."

עוד מצא המבקר כי בעלי תפקידים במחלקות הכשרות בירושלים, בחיפה ובראשל"צ עבדו עבודות נוספות על חשבון זמן עבודתם במועצה הדתית. בין העובדים היו מפקחי כשרות שעבדו גם כמשגיחים; אחדים מהם השגיחו באותם מקומות שבהם שימשו גם כמפקחים מטעם המועצה הדתית, וכך פיקחו למעשה על עצמם. רוב העובדים לא ביקשו את אישור המועצה הדתית לעבודה הנוספת. לדוגמה, מפקח כשרות במועצה הדתית בירושלים עבד בעבודה נוספת כעורך דין בשעות העבודה המקובלות.

אין חדש תחת השמש

הרב משה כ"ץ, יו"ר עמותת "כושרות", איננו מופתע מהממצאים החמורים. בשיחה לכיפה הוא אומר: "אנחנו מסכימים עם כל מה שנכתב בדו"ח. הממצאים לא הפתיעו אותנו בכלל. בביטחון מלא אני יכול לומר שכל מי שעוסק בתחום הכשרות במדינת ישראל יודע שזו המציאות. הרבנים היום חסרי כל יכולת לאכוף בעיות בנושאי כשרות והמון פעמים הם מסוכסכים עם המועצות הדתיות שהן בעלות הסמכות. רבים מהמשגיחים לא ראויים לתפקידם ונמצאים בו רק בגלל קירבה משפחתית לראש המועצה הדתית. מה גם שרבים מהם עוסקים במספר עבודות ולכן לא נמצאים בבית העסק עליו הם מופקדים".

את תגובת הרבנות לא היה ניתן להשיג עד למועד זה.