האם מצטער פטור מן המצוות?

[ראיון והוספת מקורות: הרב מרדכי ציון]

ש: האם אפשר ללמוד מן הדין שמצטער פטור מן הסוכה, כלל גדול לכל התורה כולה שמצטער פטור מן המצוות?

ת: בודאי לא. צריך מסירות על המצוות. זה דין מיוחד בסוכה של תשבו כעין תדורו, כלומר שהישיבה בסוכה צריכה להיות נוחה כמו הישיבה בבית. אבל בשאר מצוות גם מצטער חייב. כך כותב החיד"א והוא מוכיח זאת גם מדברי הרמב"ם שמצטער שאין דעתו נכונה ומיושבת פטור מתפילין, כי מניח תפילין אין לו להסיח דעתו (רמב"ם הלכות תפילין ד יד. ועיין כ"מ בשם ר' מנוח). מכאן שלגבי מצוות אחרות, בכל זאת חייב (ברכי יוסף סי' תעב סק"י).

ש: ואם הוא חולה?

ת: זה משהו אחר. אם באמת מאוד קשה לו, אז הוא אנוס. אמנם הרדב"ז כתב שחולה פטור משנים מקרא ואחד תרגום בדומה למצטער פטור מסוכה (שו"ת הרדב"ז ג תכה. וכן לגבי תספורת בראש חודש אייר. ב תרכז). וכן הביא קובץ שעורים בשם הגאונים שחולה פטור מתפילה כמו מצטער מסוכה, אך הוא תמה על זה, שהרי זה דין מיוחד של תשבו כעין תדורו. ולכן הביא נימוק אחר שמצוה להברות את גופו והעוסק במצוה פטור מן המצוה (קובץ שערים ב מו).

ש: אם זה מדין עוסק במצוה פטור מן המצוה, אז חולה יהיה פטור מכל מצוה גם אם אינו מצטער?!

ת: לא. יש להבדיל בין עוסק במצוה לבין מקיים מצוה. וכי מי שלובש ציצית יהיה פטור מכל המצוות וכך מי שנימול?! אלא כתבו הפוסקים שהוא מקיים מצוה ולא עוסק במצוה, שהוא למשל מי שעתה מקבל טיפול רפואי.

ש: נחזור לעניין מצטער. גם לגבי ארבעה כוסות בליל הסדר, דנו במי ששונא יין?

ת: אדרבה נפסק שגם מי ששנוא יין צריך לדחוק את עצמו (שו"ע או"ח תעב י), אבל כמובן לא שיהיה חולה (מ"ב ס"ק לה). אבל אם הוא מעדיף מיץ ענבים, אז שישתה מיץ ענבים, כי זה דין מיוחד שיש לשתות "דרך חירות". אך ודאי לא שייפטר מדין ארבע כוסות.

ש: ויוצא מזה, שאין כלל כזה שמצטער פטור מן המצוה?

ת: רק בשו"ת בשמים ראש זה כתוב, והוא אכן מביא ראיה ממצטער פטור מן הסוכה, ומעוסק מן המצוה פטור מן המצוה ,וגם משום דרכיה דרכי נועם (סי' צד). אבל כידוע, ספר זה המיוחס לרא"ש, אינו אלא זיוף, ואין לסמוך עליו כלל. רק אם אומר דבר המבוסס להלכה, אפשר לקבל דבריו. כלומר כדברי הרב זווין: "מצד האמור ולא מצד מי שאמרם" (המועדים בהלכה שז).

ש: איך בטוחים שזה זיוף?

ת: יש שם פסקים שעוברים כל גבול אפשרי. למשל עניינניו שמצטער פטור מכל המצוות. וכן היתר לנסוע בשבת למי שאין לו כסף ואינו רוצה לבקש צדקה. או שיש אופנים שמותר לשתות יין נסך.

ש: למה הוא כתב כל אלה?

ת: הוא היה משכיל בברלין, ורצה להרוס הלכות שלא מצאו חן בעיניו. אמנם הוא היה רב קהילה ,ניהל אורח חיים רבני על פי ההלכה, והסתיר את אופיו המשכילי אפילו מאביו הג"ר צבי הירש לוין, שהיה רב ראשי של ברלין, ותמך בו לכל אורך הדרך, כיון שכתב את חיבוריו המשכילים בעילום שם.

ש: ובסיכום?

ת: לקיים מצוות גם אם קשה. וכבר הביא הרמב"ם שיש לעבוד את ד' בשמחה (סוף הלכות סוכה ולולב), והמגיד משנה הסביר שם שגם טורח יקל עליו, כיון שזו עבודתו של האדם בעולמו.

נספח

בענין שו"ת בשמים ראש

ספר תשובות שו"ת בשמים ראש שנוי במחלוקת גדולה. יש חילוקי דעות מי המחבר. יש אומרים שהרא"ש כתב אותו (שו"ת רבי עקיבא איגר א, ט. חיד"א בשם הגדולים מערכת הבי"ת, קכז). א"כ הוא ספר קדוש. אבל יש טוענים שהוא זיוף ,כי יש שם דברים בלתי נסבלים שלא יתכנו (רבי פנחס אליהו מוילנא. ספר הברית א, כתב יושר מאמר כ, דרך אמונה מאמר כ פרק כה). ספר פרדס יוסף (ויקרא עמ' רט בדפוס הישן) מביא בשם האבני נזר שאמר שאת הספר בשמים ראש, צריך לשרוף כי הוא מזוייף. אם זה היה ראשון, היינו עומדים בחרדת קודש בכל מה שהוא אומר אפילו דברים תמוהים, אנחנו נאמר בענווה שאינינו מבינים, ואי אפשר לבטל. אבל כאן יש דברים שעוברים את הגבולות. הם אומרים שהוא נכתב ע"י אחד ממשכילי ברלין, הרב שאול ברלין, שכמובן היה תלמיד חכם גדול, כי עד היום הזה שעברו מאתיים שנה, יש עדיין מחלוקת בין תלמידי חכמים אם הוא מהרא"ש או הוא זיוף. ויש שיטה ביניים שהרב ברלין מצא תשובות של הרא"ש והשחיל את התשובות של עצמו (מהר"ם בנעט בשו"ת פרשת מרדכי או"ח סי' ה). [ודעתו של הגרי"י קניבסקי, ה"סטייפלר", שבאמת ניכר מהרבה תשובות שהם מהרא"ש ז"ל רק כנראה שיש שם הרבה תשובות מזויפות שהמעתיק הכניס מעצמו כי ישנם שם דברים מאוד מוזרים ואיומים (אורחות רבנו ח"א עמ' רפה. וכתב ה"סטייפלר" בקריינא דאיגרתא [ח"א סי' כא]: "לענ"ד לא נכון כלל לפרסם קלונו של המחבר בשמים ראש... מפני שאולי נשמתו כבר מצאה איזו תיקון ע"י צירוף יסורי גיהנום זה ק"נ שנה ויותר").

למעשה, הפוסקים עד היום הזה מתייחסים לדבריו, לא מצד האומר אלא מצד האמור, כמו שכתוב: "קבל את האמת ממי שאמרה" (הקדמת שמונה פרקים להרמב"ם). וכ"כ הג"ר שלמה יוסף זווין: "אלא שכידוע יצאו עוררין על הספר הזה, שהוא מזוייף, ואינו אלא מעשה ידי ר' שאול לוין, שהתרועע עם המשכילים 'הברליניים'. הערעור נתאמת ואין למדים מספר זה אלא מצד האמור ולא מצד מי שאמרם" (המועדים בהלכה עמ' שז). לכן הרבה פעמים הפוסקים מביא בשמים ראש אם אמר סברא נכונה. וכן מרן הרב קוק והגר"ע יוסף מביאים דברי בשמים ראש. ואמר הגר"א נבנצל: כשמביאים את הבשמים ראש ראוי להזכיר שיש מסתייגים חריפות מהספר הזה (השתנות הטבעים עמ' 16). והוסיף הגרז"נ גולדברג: אכן בעיקר הענין אם להביא דברי בשמים ראש בודאי צדק הגר"א נבנצל שליט"א שיש להביאו בהסתייגות, ובפרט בעניינים אלו שהוחזק למזייף ולמביא עקומות וכוזבות (שם עמ' רסד).