דברים שלא ידעתם על הרבנית רבקה שפירא

הרבנית רבקה שפירא, בת למעלה מ-70, נחשבת לאחת הרבניות הותיקות בציונות הדתית, מכהנת בראש מדרשת "שובה". היא גדלה בעפולה ועברה לירושלים עת למדה באוניברסיטה העברית. לאחר נישואיה לימדה באולפנת כפר פינס ומכון ”אורה“, עד שהקימה יחד עם בעלה, הרב משה שפירא, את מדרשת ”שובה“ שבעפרה.

הרבנית רבקה שפירא ובעלה, הרב משה שפירא (צילום: מדרשת שובה)

• בלימודיה באוניברסיטה העברית נחשפה לכתב העת "רשפים" אותו כתבו משה ועדין, שהקימו חבורת לומדים. היא הצטרפה לחבורה ולימים משה הפך בעלה, עדין הפך לרב שטיינזלץ והחבורה הפכה ל“תנועת שלהבת“

• את מדרשה שובה הקימה, כאמור, יחד עם בעלה הרב משה שפירא - לפני 29 שנה. לזוג שפירא חמישה ילדים, המוכרים שבם הם הרב יהושע שפירא ראש ישיבת רמת גן והרב יצחק שפירא ראש ישיבת "עוד יוסף חי"

• הרבנית שפירא הקימה את מדרשת ”שובה“ לחוזרות בתשובה והמחזורים הראשונים היו של דתיות וחילוניות שלמדו יחד

• כיום היא מלמדת בעיקר חסידות כמו חב"ד וברסלב וכמו כן את כתבי הרב קוק ורוחשת חיבה גדולה ללימוד מדרשים

• אמרה פעם: "השאלה שהעסיקה אותי כשאני חיפשתי, גם בין הכמיהות, הייתה שאלה עקרונית במה שאני מכנה 'סכיזופרניה יהודית'. אתה דתי מצד אחד וחילוני מצד שני. עד היום יש תופעה כזאת בעולם הדתי, ואפילו יש גופים בציבור הדתי לאומי המגוון כל כך, שבהם הצד החילוני יותר חזק מהצד הדתי. לא יכולתי לשאת את הסכיזופרניה הזאת. הבנתי שהכל קשור לקדוש ברוך הוא ואי אפשר לחלק את הדברים. אני חושבת שלאט לאט החברה הדתית עמדה גם היא מול התופעות האלו ורצתה ליצור דבר משמעותי שמתייחס לכל גילויי החיים ומלא חיות ושמחה. הציבור הדתי לאומי חי בשגרה ופתאום התעורר משהו שגרם לאנשים לשאול את עצמם שאלות“

• סיפור התנך האהוב עליה הוא סיפור ההיכרות של יצחק ורבקה

• אומרת לתלמידותיה שהיא מכירה אותן יותר משהן מכירות את עצמן, כיוון שהן בנות 20 רק פעם אחת והיא בת עשרים יותר משלוש פעמים

• על אף גילה, תלמידותיה מתארות אותה כבעלת רוח צעירה. לעתים הן מרגישות מבוגרות לידה

• הרבנית מאחרת לפעמים לשיעורי הבוקר במדרשה, בשל ביקורי פתע של הנכדים. את האיחורים האלו היא מתרצת באופן קבוע באומרה כי ”מעל הכל אני אשת משפחה“

• לרבנית תורת זוגיות ייחודית, במסגרתה היא ממשילה את הגבר והאישה לזוגות בטבע - כמו הירח והשמש. כלותיה של הרבנית עוסקות בזוגיות על פי תורתה הייחודית בנושא זה

• אמרה: "האיש חי את ההווה, והאישה חיה ופונה אל העתיד. דוגמאות לכך ניתן למצוא בכך שהנשים במצרים דואגות להמשכיות על אף גזירת פרעה. מרים שומרת על משה רבנו. חנה מתפללת במשכן שילה, ולומדים הרבה דינים מתפילתה, אך עיקר בקשתה הוא על המשך - על בן. זאת עבודת ה' שלה. גם רות ונעמי עוסקות בחסד ובהמשכיות. באופן זה, שתיהן בונות את היסוד למלכות בית דוד שמצביעה על ראיית העתיד. האישה חיה את הכיסופים לעתיד, היא שואבת מן השורש אל העתיד הלא נודע. האישה חולמת, ובאמצעות כוח היישום של האיש - הם מגשימים יחד“

• מנחה רווקות מאוחרות להתמקד בשישה תחומי נפש עיקריים: אמונה, תקווה, תפילה, שמחה, צדקה והשתדלות

• מעידה על עצמה כ"גלייציאנית" מגליציה על אף שנולדה בארץ

• שידכה בעצמה את נכדה הראשון עם בחורה שהתרשמה מתפילתה

• מחזקת נשים ואומרת להן: ”כשהייתי צעירה לא יכולתי ללכת לבית הכנסת בשל גידול הילדים, אבל היום אני זוכה לתפילות של תלמידי הרב יהושע בני“

• אמרה: "אני בהחלט חושבת שנשים מאד קשורות לעבודת ה' ביצירה, עולם הניגון והחומרים. עיסוק בחומר הוא חזק מאוד בעולם הנשי, עיצוב של דברים. אולי האמנות, וגם האימהות, הן תרגום של מעבר מהעצב לעיצוב. אמנות היא היפוך העצב לשמחה. רצוי לקבל על עצמנו שנעשה את הדברים מתוך שמחה. בריקוד, למשל, אני רוצה לחוש את ההתרוממות, שהרגליים עולות מהקרקע כלפי מעלה והנשמה מתעלה. כך גם היצירה, שבה אנו הופכות את החומר למשהו מתרומם ומאיר, כאשר אנו מגלות אורות וכלים בעולם החומר. כתוב אצל משה רבנו שהתעשר מפסולתן של לוחות, כי גם לפסולת של החומר יש צורה וערך. פסולתן של הלוחות הן עצמן צורות יפות ומשמעותיות. ואנחנו, שעוסקות הרבה בחומר, יוצרות כל הזמן כלים וצורות“

• בכל חול המועד מקיימת אירוע מפגש משפחתי אליו מוזמנת כל המשפחה המורחבת

• היא מתרגשת עד דמעות ואוהבת לשמוע את השירים "אלי אתה ואודך" ו"אודה לאל"

• הרבנית ובעלה גורשו מימית שבחצי האי סיני

• בכל אירוע משפחתי היא מקפידה לשאת דברים

• בחג חנוכה נוהגת לשבת אל מול הנרות ולשיר 7 פעמים את ”אנא בכוח“, במנגינה ייחודית לה

• הרבנית בעלת חוש הומור מחודד במיוחד

• אף שהיא מקבלת מתכונים מושלמים, היא נוהגת לעשות בהם שינויים משלה

• מאכל אופייני בבית שפירא הוא "קאשא מית פלעצלאך" - מאכל מכוסמת, בצל ואיטריות מרובעות בשמנת

• מעדיפה את הלילה על פני היום וערה עד שעות מאוחרות

• לעיתים קרובות מקיימת ”משמרים“ עם תלמידות המדרשה במשך כל הלילה

• אמרה: "השאלה היא איך אנחנו בונים חברה שמכירה במהות העמוקה יותר המייחדת את העולם הגברי כולל עבודת ה' שלו, שמורכבת מעבודה, לימוד, יצירה ומשפחה, והעולם הנשי שמורכב מעולם היצירה, התפילה, הלימוד וכל אותם הנושאים. אנחנו צריכות לשאול מה הקדוש ברוך הוא רוצה מאתנו כנשים, כבונות משפחה שמשלבות ומחברות את הייחודיות שבכל דרכי עבודת ה' של האיש ושל האישה“

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il