בג"צ: חשש ממשי למשוא פנים

שופטי בג"ץ מתחו ביקורת חריפה על הרבנות הראשית והוציאו צו על תנאי, לפיו תיאלץ הרבנות הראשית, ולא בעלי העסק, לשלם למשגיחי הכשרות. עידן חדש במערכת הכשרות?

חדשות כיפה אדם צחי 28/09/08 00:00 כח באלול התשסח

בג"צ: חשש ממשי למשוא פנים
smi23le-cc-by, צילום: smi23le-cc-by

האם מסתמן שינוי במצבה של מערכת הכשרות של הרבנות הראשית? ייתכן ופסיקת בג"ץ שניתנה בסוף השבוע שעבר תחולל את השינוי המתבקש. בצו על תנאי, שהוצא ביום רביעי בשבוע שעבר, קבעו שופטי בג"ץ כי יש להפסיק את המצב בו תשלום המשכורות למשגיחי הכשרות מתבצע על ידי בעלי העסק, "בשל ניגוד עניינים העולה כדי חשש ממשי למשוא פנים". עוד פסקו השופטים כי על הרבנות לקבוע קריטריונים או אמות מידה אחידים ושוויוניים כתנאי להעסקת משגיחים ומפקחי כשרות בארץ ובחו"ל, וכן "תקיים מבחני הסמכה ותעניק תעודת כשירות למקצועות ההשגחה והפיקוח על הכשרות, לסוגיהם השונים".


סלים גובראן, יוסף אלון ואליקים רובישטיין, קבעו כי מועצת הרבנות הראשית, משרד הדתות ומשרד ראש הממשלה ("המשיבים"), לא קיימו פסקי דין ברורים בנושאים אלו שניתנו מאז שנת 2004, אז הוגשה העתירה הראשונה. בפסיקה שניתנה כבר לפני כשנה קבעו שופטי בג"ץ כי "יש לקוות, הואיל והנושא מטופל כבר מזה זמן, כי יזורז הטיפול בו, ואין מזרזין אלא למזורזין". הזירוז לא הועיל, כאמור, ועל כן הוציאו שופטי בג"ץ צו על תנאי בעניין.


מצב בעייתי ביותר (צילום אילוסטרציה: dlisbona-cc-by)


מגישי העתירה הינם התנועה להגינות שלטונית בראשות עו"ד מרדכי אייזנברג, וכן עו"ד מרדכי ציבין באמצעות עורכת הדין נחמה ציבין. עתירתם הראשונה, כאמור, הוגשה בשנת 2004. בעתירתם נטען כי "כמעט אין חולק, כי משגיחי הכשרות נמצאים במצב של ניגוד עניינים, שיש בו חשש ממשי למשוא פנים. קשר כספי זה בין המשגיח למושגח הינו בעייתי ביותר ומביא, או עלול להביא, למכשלות כשרות חמורות". עוד נטען בעתירה עכי אין קריטריונים ברורים הקובעים את רמתו של משגיח הכשרות: "במערכת הכשרות ברחבי הארץ מועסקים מאות רבות של משגיחים ומפקחים המתקבלים לעבודתם, בכל מקום ע"י גורם אחר, ללא דרישות אחידות של הכשרה, השכלה, ידע, כושר גופני, גיל, ידיעת שפות וכדומה".


כפי שפורסם בכיפה לראשונה, בדיקה שערך ארגון כושרות העלתה כי רבים מבתי העסק בירושלים אינם מקיימים את הוראות הרבנות הראשית, על אף שהם מחזיקים בתעודת כשרות מטעמה. ייתכן ופסיקת בג"ץ, על ידי ניתוק הזיקה שבין בעל העסק לבין המשגיח, תעניק עצמאות רבה יותר למשגיחי הכשרות ובכך תשפר את רמת הכשרות בבתי המאכל.

למשיבים ניתנו 60 יום להגיש את תשובתם לבעלי הדין ולבית המשפט.


בשיחה עם כיפה אמר הרב יעקב סבג, ראש אגף הכשרות הארצי של הרבנות הראשית, כי הרבנות הראשית מנסה כבר שנים לנתק את הזיקה שבין בעלי העסק למשגיחים. "הרבנות פעלה, פועלת ותפעל בנושא הזה. לגבי הפעלת הגופים שאמורים לרכז את התשלומים למשגיחים דרך המערכות השונות, אני יכול להגיד לך שזה לא תלוי בנו אלא במשרד המשפטים ובמשרד לשירותי דת. מדובר בעניין מורכב של זכויות עובדים, עם הרבה צדדים משפטיים. לגבי הסמכת המשגיחים, הרבנות דורשת מהם לעבור מבחנים. בסביבות 80% מהמשגיחים למדו ונבחנו על הנושאים השונים וגם הוסמכו. הקריטריונים קיימים, והדברים אולי לא הובאו לידיעת הציבור או לידיעת בג"ץ. מה שתלוי ברבנות - נעשה.